טיפול בחולי מנייר שלא הגיבו לטיפולים הקיימים


נסיון קליני ומחקרי

משנת 1981, אני עוסק במחקר ובטיפול בחולים הסובלים מטיניטוס כרוני, במסגרת ביה"ח הדסה עין כרם ותוך שיתוף פעולה עם ביה"ס לרפואה. המחקרים המשיכו בשנת 1986 כקו-פרודוקציה בין חיל הרפואה בצה"ל, לבין צוות מומחים מבי"ח הדסה עין כרם בית חולים הדסהוהאוניברסיטה העברית בירושלים ובהמשך, גם אוניברסיטת תל-אביב (ראו – מחקרים קליניים).

ממצאים רפואיים חדשים

החל משנת 1990, בעקבות ממצאים רפואיים חדשים שהתגלו, אני מטפל במקביל בחולים הסובלים מסחרחורת קשה וממחלת מנייר - שלא הגיבו או הגיבו באופן חלקי לטיפולים הרפואיים הקיימים בתחומים הקשורים לרפואת אף אוזן וגרון.

סיכויי ההחלמה אצל חולים קשים

לא כל חולה הוא מועמד מתאים לטיפול במרפאה. מדובר בטיפול מורכב שדורש דיונים קונסטרוקטיביים ביני ובין החולה. אצל חולה עם מוטיבאציה להבריא, שמוכן ומסוגל להשקיע זמן ומאמץ בטיפול, ניתן ברוב המקרים להשיג שיפור משמעותי ואף ריפוי מלא.

ד"ר זכריה שמש

 

שאלות חשובות

התפרצה אצלי סחרחורת/טיניטוס, מה הדבר הראשון שעליי לעשות?

אוזן פקוקה בשל שעווה שהצטברההדבר הראשון הוא פנייה למומחה לאף אוזן גרון.

חומרת הסחרחורת או הטיניטוס והסימפטומים הנלווים, יקבעו מה המסגרת הטיפולית המתאימה לך. למשל, סחרחורת קשה עם בחילות והקאות מחייבת בירור וטיפול חירום בחדר המיון של בית חולים. סחרחורת קלה, לעומת זאת, יכולה להיות מטופלת באופן אמבולטורי (ללא אישפוז). במצבי הביניים צריך להיבדק על ידי רופא משפחה או רופא במוקד רפואי. 

היכן ניתן לקבל הפנייה למומחה? 

ניתן לקבל הפנייה לבדיקה בכל קופות החולים. מטרת הבדיקה היא לבדוק את האפשרות שהמצב נגרם בשל דלקת, שעווה שהצטברה באוזן (צרומן), שינויים מבניים, פגיעה בעצב השמיעה, חשיפה לחומר מזיק (ריסוס, פליטת גזים תעשיתיים) וכד'. 

לאחר בדיקה, יש להניח שהרופא יציע בדיקות עזר וטיפול. 

הבדיקה אצל המומחה יצאה תקינה. מה השלב הבא?

יש מקרים שבהם תוצאות הבדיקה תקינות, אך מצב החולה אינו משתפר ולעיתים אף מחמיר. חשוב לזכור שלמרות הסבל שלך, תוצאות תקינות הן דבר חיובי. מעבר לכך, יש עוד דברים שניתן לעשות.

בשלב זה, אני מציע לברר עם המומחה שבדק האם קיים טיפול בתחום האף אוזן וגרון שהוא יכול להציע.

למומחה לאף אוזן וגרון אין מה להציע. אילו עוד אפשרויות יש לי?

במידה ולא חל כל שיפור במצבך או שמצבך הולך ומידרדר ולמומחה לאף אוזן וגרון אין פתרון או שהטיפול שהוא מציע לך אינו יעיל, ניתן לפנות אליי ולברר האם יש דברים נוספים שאפשר לעשות ואם את/ה מתאימים לטיפול במרפאה.

 

שם מלא: *
דואר אלקטרוני: *
טלפון: *
אני סובל/ת מ:
במה אוכל לעזור לך? *


מידע אודות הטיפול

האם המחלה קשורה אך ורק לאוזן?

מקור הפאתולוגיה

יש הרבה מיסתורין שקשור בשאלה מה המקום שבו עיקר הפאתולוגיה. נעשו מחקרים רבים בנושא ובהם התברר כי אין אחידות. בדיקה של חולים עם תלונות דומות, יכולה להעלות ממצאים שונים ומגוונים.

ההתמקדות שלי היא בטיפול באותם החולים שרופאים מומחים סיימו אצלם את תהליך האיבחון אך לא הצליחו לתת טיפול יעיל.גישה רפואית אינטגרטיבית

מעורבות של מערכות גוף שונות

מגוון של מערכות בגוף החולה קשורות לתלונות שמתעוררות בו זמנית עם התקדמות המחלה. ישנם סימפטומים שיכולים להתחיל הרבה לפני הופעת הטיניטוס ו/או הסחרחורת.

דוגמאות: תסמונת המעי הרגיז (מערכת העיכול), נטיה לחלות במחלות דלקתיות חיידקיות או ויראליות (מערכת החיסון). ירידה בכושר הריכוז והזכרון לשמות של בני אדם (סימפטום נוירולוגי), אינסומניאה (נדודי שינה) ופגיעה משמעותית בשעון הביולוגי, עייפות בשעות היום, כאבי גב (סימפטום נוירולוגי), איריטבליות (נטיה לכעוס בקלות), תחושה של מתח וחרדה (סימפטומים נפשיים), דכאון תגובתי (סימפטום נפשי). פלפיטציות (פעימות לב חזקות) ללא פאניקה וללא מחלת לב (מקור לא ידוע).

ישנם חולים שסבלו בעבר מכיב קיבה, החלימו ממנו, ולפתע הוא מתעורר וחוזר להיות פעיל (מערכת העיכול), כאבים במפרקים וכאבי בטן לא מוסברים. ישנם חולים שסובלים מטיניטוס שתלוי בצידוד (הפניה לצד) של הראש.

לא ניתן להסביר את כל המצבים הרפואיים האלה על ידי הטענה שאלה מחלות שממוקמות באוזן בלבד.

גישה רפואית אינטגרטיבית

הגישה הטיפולית האינטגרטיבית שבה אני נוקט, מסתמכת על ממצאים רפואיים המצביעים על כך שמדובר במחלה מולטי פקטוריאלית.  במילים אחרות, מדובר במחלה שקשורה לפגיעה במערכות גוף שונות, שרבות מהן ניתנות לאבחון באמצעות בירור מטאבולי יסודי (חומרים בגוף). 

במה שונה הטיפול במרפאה שלך מטיפולים רפואיים אחרים?

טיפולים בתחום הנוירולוגיה ואף אוזן וגרון

במקרים רבים האבחנה עשויה להיות מורכבת ביותר, מאחר ומערכות רבות עשויות להיות קשורות להופעת המחלה. על מנת לאבחן את מקור הבעיה, ניתן להעזר בבדיקות נוירולוגיות, בדיקות של מערכת שיווי המשקל, בדיקות שמיעה, בדיקת יציבה (פוסטורוגרפיה), בדיקות דם ובדיקות הדמיה.

חשוב לזכור כי לא רק האוזן הפנימית משפיעה על הופעת סחרחורות או טיניטוס, וישנם חולים שאצלם הממצאים האוביקטיביים בתחומים הקשורים לנוירולוגיה ואף אוזן וגרון תקינים ויש צורך לחפש אחר גורמים אחרים בתחומים רפואיים נוספים.

הטיפול במרפאה שלי

הטיפול במרפאה מתמקד בטיפול בחולים שאצלם הממצאים האוביקטיביים בבדיקת האוזן הפנימית היו בגדר התקין. 

מה הרציונאל הרפואי מאחורי התכנית הטיפולית?

ריפוי ספונטאני

בשנת 1540 הנרי השמיני, מלך אנגליה הקים את אגודת הספרים שעסקו בניתוחים. בשדה הקרב הם היו בתפקיד "חובשים קרביים". אמברויז פארה (Ambroise Pare) אחד מהספרים-המנתחים הגיע למסקנה מפתיעה: "אני חובש את הפצע אך האל הוא זה שמרפא אותו". את זה הוא כתב בספר שפרסם בשנת 1545 ועסק בשיטות ריפוי שהוא פיתח. זה היה התיעוד ההיסטורי הראשון על כך שישנו ריפוי ספונטאני.

הגישה במרפאה שלי

העקרונות הטיפולים, שאמברויז פרסם לראשונה במאה ה-16, התפתחו בהדרגה והפכו לתשתית המדעית של הרפואה המודרנית בת ימינו. הגישה הרפואית שאני מיישם במרפאה מבוססת על הידיעה שלגוף הבריא יש יכולת לרפא מחלות באופן ספונטאני, ללא כל התערבות רפואית. כאשר זה לא קורה, יש צורך בבירור רפואי מקיף כדי לאתר ולטפל במערכת או במערכות הביולוגיות שתפקידן היה להשתתף בתהליך הריפוי אך הן לא תפקדו באופן תקין.

מטרת התכנית הטיפוליתתא גזע - דוגמא למנגנון עם יכולת רגנרציה

מטרת התכנית הטיפולית, הוא ליצור סביבה מטאבולית תקינה מסביב לתאי העצב במערכות השמיעה ושיווי משקל.

סביבה תקינה מאפשרת ל"מנגנוני הריפוי" הטבעיים של הגוף ליזום תהליך של רגנרציה כאשר נגרם נזק קל לתאי העצב (ראה/י משמאל איור של תא גזע - כדוגמא למנגנון עם יכולת רגנרציה).

מדוע יש צורך בבירור הרפואי המקיף שאתה מבצע?

הגישה הטיפולית האינטגרטיבית שבה אני נוקט, מסתמכת על נסיון מחקרי וקליני רב שנים. אחת המסקנות החשובות היתה שיש קשר הדוק בין התפרצות של סחרחורת ו/או טיניטוס לבין מספר רב של גורמים.

במילים אחרות, מדובר במחלה שקשורה לפגיעה במערכות גוף שונות, שרבות מהן ניתנות לאבחון באמצעות בירור מטאבולי יסודי (חומרים בגוף). כדי לעזור לחולה יש צורך לבצע בירור רפואי מקיף ואינדבידואלי במטרה לאתר את הפקטורים הרלוונטים, כאשר עיקר הבירור מתמקד כאמור במטאבוליזם. 

האם מדובר ברפואה אלטרנטיבית או קונבנציונאלית?

באופן עקרוני מדובר על רפואה מערבית. זה אומר שזו רפואה קונבנציונאלית. ההבדל בין הטיפולים שאני נותן לבין טיפולים שניתנים על ידי רופאים המומחים לאף אוזן וגרון, הוא שאת הגישה שלי ניתן לסווג כרפואה פנימית.

כיצד נבנית תכנית הטיפול?

השלב הראשון הוא החשוב ביותר. אני יושב עם החולה ומתחקר אותו לגבי כל ההיסטוריה הרפואית שלו. בכל נושא אנו דנים בסימפטומים המבשרים של הבעיה הרפואית, האבחנה, הטיפול שניתן, ותוצאות הטיפול. בנוסף, אני מעביר לחולה שאלונים שמסייעים לקבל פרטים שמשלימים את התמונה הקלינית.

תהליך לקיחת ההיסטוריה הרפואית, בביקור הראשון, נמשך בין 3 ל-5 שעות. לאחר סיום השלב הזה החולה מופנה לבדיקות עזר שחסרות על מנת להשלים את המידע הרפואי. בביקור השני, החולה מגיע עם תוצאות הבדיקות למרפאה, ויחד אנו דנים בממצאים ומשמעותם. בביקור זה כבר ישנו מידע ראשוני חשוב, שמאפשר לדון במסלול הטיפול האפשרי. בביקורים הבאים יצטבר מידע חשוב נוסף, שיאפשר להתקדם בבניית תכנית הטיפול.

בכל שלב חיוני שהחולה יבין מהן האפשרויות הטיפוליות ויהיה שותף פעיל בקבלת ההחלטות.

מה הסיבה שלכל חולה מותאמת תכנית טיפול שונה?

במהלך שנות עבודתי כרופא, לקחתי היסטוריה רפואית מאלפי אנשים הסובלים מסחרחורת, טיניטוס ומחלת מנייר. למרות זאת, מעולם לא פגשתי שני בני אדם עם היסטוריה רפואית זהה.

לכל חולה ישנו פרופיל רפואי שונה וייחודי המתבטא במאפייני המחלה והגורם או הגורמים להתפרצותה. עובדה זו מחייבת ביצוע של בירור רפואי מקיף ואינדבידואלי על מנת לאתר ולשקם את המערכת או המערכות הפגועות אצל החולה הספציפי. 

האם אתה מייחס חשיבות לתמיכה נפשית?

אני לא רואה בחולה "מקרה מעניין" וגם לא "אוזן שהגיעה לטיפול". מדובר באדם סובל שמתמודד יום יום עם סבל קשה ביותר. חולה כזה ראוי להתיחסות מכובדת, להקשבה אמיתית והרבה אמפאטיה.

תמיכה נפשית היא חלק חשוב בטיפול, למרות שבבסיס המחלה ישנו נזק ביולוגי. לדוגמה: חייל נחשף לרעש פתאומי של התפוצצות מטען חומר נפץ. הנזק הוא ביולוגי, אבל יחד עם הנזק למערכת השמיעה ישנה גם תגובה נפשית. צריך להתייחס גם אליה.

יש לי שאלה נוספת...

בדף זה ניתן מענה לשאלות נפוצות. אך מנסיוני, מהלך המחלה והסימפטומים הנילווים אליה עשויים להיות שונים מאדם לאדם ולכן סביר שיהיו לך שאלות ספציפיות הנוגעות למצבך האישי הייחודי.

במידה ואת/ה מעוניין או מעוניינת לשוחח איתי, ניתן לפנות אליי באמצעות הטופס הבא:

 

שם מלא: *
דואר אלקטרוני: *
טלפון: *
אני סובל/ת מ:
במה אוכל לעזור לך? *