מחלת מנייר - גורמים, סימפטומים ואפשרויות טיפול

מהי מחלת מנייר?

אחד הגורמים השכיחים לתופעת איבוד שיווי המשקל ו/או סחרחורת הוא "מיימת אנדולימפאטית אידיופאטית" המוכרת בשם מחלת מנייר. מחלה זו תוארה ב-1861 ע"י הרופא הצרפתי מנייר וניתנת לאבחון לפי סדרת תסמינים שכוללים: טיניטוס, ורטיגו, תחושת אטימות באוזניים וירידה בשמיעה.מחלת מנייר טיפול

הסימפטומים של מחלת מנייר

כאשר מופיעה המחלה על שם מנייר, יסבלו חלק מהחולים מירידת שמיעה שתופיע לסירוגין, בעיקר בצלילים נמוכים. קבלת טיפול לא מתאים במחלת מנייר יוביל בחלק מהמקרים לירידת שמיעה קבועה. ירידת השמיעה הקבועה כוללת את כל הטונים והצלילים, כאשר הצלילים הגבוהים מגיעים אל אוזני החולה באופן מעוות ויוצרים אצלו תחושה של חוסר נוחות.


הסימפטומים של מחלת מנייר עשויים להיות נסבלים, אולם במקרים רבים עשויה להיווצר אצל החולה נכות ממשית על כל המשתמע מכך. נכות זו כוללת פגיעה קשה באיכות החיים, בעיקר אם מדובר בירידת שמיעה קבועה והתקפי סחרחורת (ורטיגו) קשים שמופיעים לעתים קרובות. נתון חשוב נוסף הוא שכ-33% מהחולים מדווחים על כך שהם סובלים ממיגרנה.

המאפיינים השכיחים של מחלת המנייר כוללים התקפי סחרחורות ואיבוד שיווי משקל, שיכולים להמשך שעות או אפילו דקות ולהיעלם למשך שבועות ואף חודשים. תחושת חוסר היציבות, לאחר ההתקף, עלולה להימשך מספר ימים. במקרים מסוימים יצנח החולה, לאחר ההתקף, ויירדם אל שינה עמוקה שתימשך שעות ארוכות.

אפשרויות הטיפול במחלת מנייר

טיפולים בתחום רפואת האף אוזן וגרון

הטיפול למחלת מנייר ניתן לחולים שעברו הערכה מקיפה של המערכת הוסטיבולרית (שווי המשקל) ומערכת השמע ע"י מומחה. הטיפול התרופתי המקובל לחולים הסובלים ממחלת מנייר נועד לרוב לטפל בסימפטומים. נעשה שימוש בתרופות לחסימת הקולטן H2 במטרה לטפל בסחרחורות ובבחילות, בתרופות פסיכואקטיביות המיועדות להפחית חרדה, טיפול בסטרואידים, תכשירים שמטרתם להרחיב את כלי הדם ותרופות משתנות על מנת להפחית את כמות הנוזלים באוזן.

וניהול נכון של השעון הביולוגי והקפדה על שינה מסודרת, שינוי תפריט המזון, הימנעות מעישון, צריכת אלכוהול, קפאין, מלח ותוספי מזון שונים עשויים לעזור.

הטיפול שניתן במרפאה

תכנית הטיפול במרפאה זו פותחה בהמשך לסדרת מחקרים קליניים שהחלה בשנת 1981 כקו-פרודוקציה בין המכון לחקר נזקי רעש (צה"ל) ובית החולים הדסה עין כרם בירושלים ומבוססת על ביצוע בירור רפואי מקיף ביותר שמטרתו לאתר ולטפל בגורמים מטאבוליים שונים שלהם עשוי להיות קשר הדוק למחלה.

מטרת הטיפול היא ליצור "סביבה מטאבולית תקינה" מסביב לתאי העצב במערכות השמיעה ושיווי משקל. סביבה תקינה מאפשרת "למנגנונים המרפאים" ליצור רגנרציה (התחדשות) במקרה של נזק קל לתאי העצב.

לחצו כאן לפרטים נוספים אודות הטיפול: שאלות ותשובות 

גורמים למחלת מנייר

ישנן מספר תאוריות אודות הגורם או הגורמים להיווצרות של מחלת מנייר. ההנחה המקובלת גורסת שהמחלה נגרמת בשל זיהום וויראלי, ובמילים אחרות: דלקת שמקורה בנגיף, שבעטייה הגוף יוצר נוגדנים עצמיים בדומה למחלות חיסון עצמי (autoimmune diseases).

אבחון המחלה

אבחון של מחלת מנייר חייב לכלול את 4 הסיפטומים הבאים:

(1)ירידת שמיעה חלקית – מתגברת ונחלשת לפרקים. ברוב המקרים הירידה בשמיעה תהיה באוזן אחת בלבד ורק אצל 15% מהחולים ב-2 האוזניים.מחלת מנייר החלמה

(2)ורטיגו – תסמין של מחלה הקשורה למבוך שבאוזן הפנימית או לעצב השמע (ווסטיבולרי) בגזע המוח שגורם לתחושת חוסר שיווי משקל, סחרחורות, לחץ בחילות והקאות.

(3)  טינטון – צלצולים באחת האוזניים או בשתיהן המופיע טרם ההתקף, במהלכו ובמקרים חמורים אף באופן קבוע.

(4)תחושה שהאוזן אטומה – הרגשה של אוזן אטומה המופיעה לפרקים. הניסיונות לשחרור האטימות באמצעות פמפום או ניקוי שעווה לא מועילים.

ברוב המקרים הרגשת החולה ותלונותיו מצביעות על כך שמדובר במחלת מנייר באופן מדויק. עם זאת, תהליך האבחון עלול להיות ארוך ומורכב. במהלך התהליך תתבצע בדיקת הדמיה באמצעות סורק MRI במטרה לשלול שינויים מבניים ברקמת המוח או בכלי הדם. תערכנה בדיקות שמיעה, תיבדק היכולת של החולה להבדיל בין מילים בעלות צליל דומה, יבוצעו בדיקות הקשורות למערכת שיווי המשקל ובדיקות נוספות בהתאם לשיקול הדעת של רופא מומחה לאף אוזן וגרון.

שכיחות

מחלת מנייר פוגעת בנשים ובגברים במידה זהה. רובם בטווח הגילאים 20-50. האומדן המדויק של שכיחות המחלה קשה לביצוע, אולם מחקר שנעשה מצביע על כך ש-15 אנשים מתוך 100,000 ילקו במחלה מדי שנה. שליש מתוכם, ימשיכו לסבול ממחלת מנייר באופן כרוני.

 

* אין לראות בסקירה לעיל המלצה כלשהי לטיפול תרופתי או אחר למחלת מנייר. רק רופא מומחה שבדק את החולה, יכול להמליץ על טיפול.