טיניטוס - גורמים, סימפטומים וטיפול

הגדרה

ניתן להגדיר טיניטוס (בעברית על פי האקדמיה ללשון: טינטון) כתלונה סובייקטיבית על שמיעת קול או קולות שמיוחסים לאוזן או למוח בהיעדר כל גירוי קולי מחוץ לגולגולת. הקולות הינם צלילים פשוטים וחסרי משמעות לשונית. בכך הם שונים מהזיות אודיטוריות. טיניטוס כרוני נמשך מעבר ל–6 חודשים ברציפות .

סימפטומים נלווים האופייניים לחולים קשים

עוצמת הטיניטוס יכולה לנוע בין הפרעה קלה ברקע שניתן ללמוד לחיות אתה, לבין מחלה קשה מאד, המטרידה ללא הרף וגורמת להפרעות שינה, חרדה, חולשה כללית, ירידה ביכולת הריכוז, ירידה אוזן של חולה טיניטוסבזכרון לשמות של בני אדם, או זכרון לטווח קצר, עייפות, דיכאון, יתר לחץ דם, רגישות לרעש, דפיקות לב מהירות, ירידה בשמיעה, תחושה של חומציות יתר בקיבה, פעילות יתר במעיים (תסמונת המעי הרגיז), קשיים בנשימה, כאבים בצוואר, כאבים בעמוד שדרה מתני, נטיה לחלות בדלקות שונות ותופעות נוספות.

התמודדות רפואית נכונה: מדריך מעשי

 בדף הבא תוכלו למצוא מדריך שמפרט את הצעדים הרפואיים שחשוב לעשות כדי להתמודד בצורה נכונה עם המצב. קישור: עצות מעשיות לחולה 

סיווג לפי משך זמן

טיניטוס אקוטי (מצב חריף שהתפרץ לפתע)

טיניטוס המוגדר אקוטי הוא טיניטוס שזה עתה התפרץ והסובל נמצא בשלבי ההתמודדות הראשונים.

טיניטוס מתמשך/עיקש שהחמיר (acute on chronic)

אנשים רבים סובלים מטיניטוס חלש, אצל חלקם מדובר בשנים רבות, אך חומרת המחלה אינה משמעותית והם יכולים להתמודד עם הסימפטום ביעילות וללא הפרעה לחייהם. במידה ובשל סיבות שונות חלה החמרה משמעותית במצב שמפריעה למהלך התקין של החולה, ההתייחסות היא כאל טיניטוס אקוטי (התפרץ כעת).

טיניטוס מתמשך וקשה (chronic)

טיניטוס שגורם סבל קשה מאוד לחולה ונמשך 6 חודשים או יותר. מוגדר גם טיניטוס כרוני. 

טיניטוס סובייקטיבי

חולה הסובל מטיניטוס עלול לשמוע קולות שונים כגון: ציפצוף, שריקה, המיית גלי ים, רעש של מפל מים, רעש של כבל חשמלי עם מתח גבוה, מנוע של מקרר, שיחרור אוויר מסיר לחץ או מצמיג של רכב, צליל של מסך טלויזיה ישן בסוף השידורים, קולות של צרצרים בתקופת החיזור, או שילוב של מספר צלילים.

ישנם חולים שמדווחים על שמיעת מוסיקה או שירים. המוסיקה יכולה להתחלף במוסיקה אחרת והחולה שומע מנגינות שלמות או שירים שהוא מכיר מעברו. זה איננו טיניטוס ולא מדובר בהזיות שמיעה. ישנן תיאוריות על כך שמדובר באוטם בכלי דם מסויים בגזע המח. אפשרויות הטיפול בטיניטוס אובייקטיבי

טיניטוס אובייקטיבי

הרופא המטפל מסוגל לשמוע טיניטוס אובייקטיבי באמצעות מכשירי הגברה או ללא מכשירים. ברוב המקרים הטיניטוס האובייקטיבי הוא פולסטילי (פועם) כאשר הפעימות יכולות להיות בהתאם לקצב הלב של החולה, או ללא כל קשר לפעימות הלב.

חולים שמחפשים עזרה בהשוואה לחולים שאינם מחפשים עזרה

חומרת המחלה

את חומרת הטיניטוס ניתן לסווג במספר אופנים שונים. אחד מהן: קל בינוני וקשה הוא אחד הסיווגים, אך ההגדרות של כל כותב מאמר עשויות להיות שונות. בדרך כלל כאשר התפקוד במהלך לימודים או בזמן עבודה נפגע באופן משמעותי, החולה יסווג כסובל מטיניטוס קשה. דרך פשוטה יותר היא החלוקה בין חולים שמחפשים עזרה וכאלה שאינם מחפשים עזרה. (באנגלית: (Help seekers and Non help seekers.

 חיפוש אחר טיפול לטיניטוס

חיפוש טיפול יעיל יכול להיות קשור לעוצמת הטיניטוס, מידת ההפרעה של הסימפטום למהלך או איכות החיים, ויכולת התמודדות של החולה עם המחלה. המנגנונים הפסיכולוגיים שמאפשרים התמודדות יעילה יכולים להיות במיטבם או מוחלשים. בנוסף, גורמי לחץ יכולים להשפיע על יכולת החולה להפעיל את המנגנונים הפסיכולוגיים. לדוגמה: אדם שסבל מתקופה ממושכת של טיניטוס והצליח להתמודד יפה עם המחלה ללא כל עזרה רפואית עובר תהליך של גירושין. גם גירושין שבהם שני הצדדים מגיעים להסכמה, ללא מניפולציות מכוערות, מהווים מצב דחק קשה. בתקופה כזו וגם לאחריה היכולת להתמודד עם הטיניטוס פוחתת, ויש לעיתים צורך בעזרה פסיכולוגית.

טיניטוס שקשור לתסמינים נפשיים

תגובה דכאונית

אדם הסובל מטיניטוס עלול להיות מודאג ממצבו הבריאותי. הדאגה מחמירה במידה והרופא המטפל מודיע לחולה שאין טיפול למחלה ועליו ללמוד לחיות עם זה. התגובה הנפשית יכולה להיות החמרה במאפייני החרדה, או אפילו התפתחות של דכאון קשה.

הלם קרב

חייל שנחשף לרעש בשדה הקרב או במהלך אימונים צבאיים ובו זמנית גם הרגיש איום ממשי על חייו עלול לפתח שתי תסמונות בו זמנית: טיניטוס והלם קרב. בעבר היו שמות שונים להלם הקרב. במלחמת העולם הראשונה השתמשו במונח: Shell Shock , ובתרגום חופשי לעברית: "הלם הפגזים". המונחים המודרניים נקראים בקיצור: PTSD. המונח לקוח מהסווג האמריקאי של התסמינים הנפשיים, שנקרא: DSM, וממוספר לפי המהדורה העדכנית. PTSD הוא קיצור של: Post Traumatic Stress Disorder. כיום המונח משמש לתיאור התגובות הנפשיות של סוגי הטראומה, ולא רק כאיום על החיים בשדה הקרב.

נוירוזת חרדה

סבל מטיניטוס עלול לגרום לחרדה. טיניטוס ממושך עלול להביא לקיבעון של החרדה והפיכתה לסימפטום הדומיננטי ללא כל קשר לעוצמת הטיניטוס.

נוירוזת הפיצויים

חולה הסובל מטיניטוס ממושך עלול לנסות לתבוע פיצויים מחברת הביטוח או מכל גורם שיש לו אחריות לכך שהתפתח אצלו טיניטוס. מנסיוני, מעט מאוד מהחולים הם מתחזים. לרוב מדובר בחולים שסובלים ומאמיניים שחשוב שיהיה להם משען אדמיניסטרטיבי למקרה שהטיניטוס יחמיר ויגרום להם לסדרה של מחלות. בין יתר הפחדים – ישנם חולים שמפחדים שיש להם גידול ממאיר במוח, ובמקרה של החמרה חברת הביטוח צריכה להיות אחראית לטיפולים הרפואיים שהם יצטרכו. חשוב לדעת שלא כל מי שתובע פיצויים על תאונת עבודה, תאונת דרכים חשיפה לרעש צבאי או לכימיקלים שגרמו לטיניטוס – ניתן להגדרה כחולה עם נוירוזת פיצויים.

גורמים

בין הגורמים העיקריים ניתן למנות, חשיפה לרעש מזיק בעבודה אזרחית, רעש ייחודי לשירות הצבאי, מועדונים ומקומות בילוי, פגיעות ראש מתאונות, פיגועים ותרופות שונות. יש לציין שעד כה נמצאו 240 תרופות שחשודות כגורמות לטיניטוס.

שכיחות

אם נסתמך על הסטטיסטיקה האמריקאית מדובר על כשמונים אלף חולי טיניטוס בישראל. החולים הקלים והבינוניים בד"כ אינם מחפשים טיפול ומהווים את רוב אוכלוסיית החולים. החולים הקשים הם כשמונת אלפים איש מתוך כלל החולים. בנוסף, אצל 30% מחולי הטיניטוס ישנה גם סחרחורת מסוגים שונים. עם התקדמות אפשרויות האיבחון של סחרחורת, ייתכן ובעתיד מספר זה אף יגדל.

שיטות טיפול בטיניטוס

ניתן לחלק את הטיפולים הקיימים ל-3:

טיפולים פליאטיבים (טיפולים להקלה)

טיפולים אלה שמטרתם להקל על הסבל של החולה כוללים: נוגדי חרדה להפחתת החרדה אצל חלק מהחולים, מרחיבי כלי דם, חוסמי קולטן H2, היפנוזה, ביופידבק, מיסוך הטיניטוס ע"י מכשירים הגורמים לרעשי רקע עדינים, טיפול בהפרעות שמיעה ע"י התאמת מכשירי שמיעה, טיפול התנהגותי קוגנטיבי (CBT) וטיפול במכשירי TRT.

טיפולים קוראטיביים (טיפולים מרפאים)טיניטוס נוירומה אקוסטית

טיפולים שמטרתם להביא לריפוי של החולה וכוללים: הסרת גידול (במידה והטיניטוס נגרם מגידול-ראו איור בדוגמא משמאל), טיפול בהפרעה בזרימת כלי דם בגולגולת, טיפול בדלקות והפסקת תרופות שגורמות לטיניטוס. עם זאת, הפסקת תרופות איננה פעולה אוטומאטית. לדוגמה: אם חולה אונקולוגי מקבל תרופה כמותרפית שגורמת לו לטיניטוס, צריך לברר עם הרופא המומחה לאונקולוגיה האם היא חיונית עבורו או שיש לה תחליף שלא עלול לגרום לטיניטוס.

איזון מטאבולי (הטיפול שניתן במרפאה זו) - הינו טיפול קוראטיבי (טיפול שמטרתו לרפא). מטרת טיפול זה הוא לאפשר לגוף לתקן את מערכת השמיעה ושיווי המשקל שניזוקו. הטיפול ניתן אך ורק לחולים שעברו בירור מקיף במטרה לזהות מחלות שידועות למדע הרפואה, והממצאים היו בגדר התקין.

בירור שכולל בדיקת שמיעה, פוטנציאלים מעוררים מגזע המח והדמיה (הטב ביותר זה לבצע MRI), שולל את האפשרות שחל שינוי במבנה המח (גידול, אבצס, גדילה לא תקינה של כלי דם תוך גולגולתיים). האפשרות שנותרה היא לבדוק מולקולות ותאי דם. הכינוי הכולל לרכיבים אלה של הדם נקרא מטאבוליזם.

טיפולים שהשפעתם לא ידועה לי

מדובר בטיפולים שמנגנון הפעולה שלהם לא ידוע לרופאים עם גישה קונבנציונאלית לטיפול בטיניטוס. רוב הטיפולים האלה מסווגים כרפואה משלימה או רפואה אלטרנטיבית. המטפלים שעוסקים בגישה הזו מחזיקים בתיאוריות, וגישה רפואית שאיננה מערבית. אינני מתמצא בתחום הזה ולכן אשאיר למטפלים שלמדו את הגישות הטיפוליות האלה לתת הסברים למטופלים שלהם, ולקחת אחריות על דבריהם.