טיפול רפואי לטיניטוס קשה ו/או ממושך


ההתחלה

בשנת 1981 התחלתי לטפל בחולים הסובלים מטיניטוס. הכלי הטיפולי העיקרי באותן שנים היה היפנוזה והתוצאות היו בהחלט משביעות רצון אצל אנשים שסבלו מטיניטוס קל עד בית החולים הדסה עין כרם - טיניטוסבינוני (ראו מחקר מ-1990).

עם זאת, בקרב חולים שסבלו מטיניטוס קשה או ממושך השימוש בהיפנוזה היה לא יותר מניסיון לכבות שריפה בעזרת כוס מים. 

תגלית ראשונה

כיוון שכל המטופלים עברו בירור מקיף בתחום רפואת האף אוזן וגרון (אא"ג), החלטתי לבדוק האם יש גורמים נוספים, בתחומים רפואיים אחרים, שיכולים להיות קשורים להופעת טיניטוס.

התגלית הראשונה, שהתבררה במסגרת המחקרים שביצענו בבית החולים הדסה עין כרם, הייתה מחסור בויטמין B12 בקרב אחוז ניכר מהסובלים מטיניטוס (ראו מחקר מ-1993).

טיפול שמטרתו לרפא

יש לזכור שעד אז (לצערי, גם כיום) רבים מהטיפולים שניתנו היו התנהגותיים, סוגסטיביים או פסיכולוגיים אחרים. הטיפולים הללו התמקדו בהקלה על החולה ולא באיתור הגורמים הרפואיים שהביאו להתפתחות הטיניטוס מלכתחילה.

לפיכך התגלית בדבר מחסור בויטמין B12 הייתה בעבורי מהפך, ששינה לחלוטין את גישתי הרפואית-טיפולית, ודחף אותי להמשיך ולבצע מחקרים רפואיים נוספים בתחום המטאבולי.  תוצאות המחקרים הללו, אפשרו את פיתוח שיטת הטיפול הנוכחית - שמטרתה לרפא.

ד"ר זכריה שמש

 

שאלות חשובות

האם טיניטוס יכול לחלוף מעצמו?

במסגרת טיפולים שבוצעו במכון לחקר נזקי רעש בתל השומר (צה"ל), נבדקו חיילים צעירים שפיתחו טיניטוס אקוטי. החיילים הנבדקים היו בטווח הגילאים 30-18, עם בריאות יסודית תקינה. התברר כי 85% מהחיילים נרפאו ללא כל טיפול לאחר 6 חודשים.

מה המשמעות מבחינת החולה?

זה אומר שיש סיבה טובה לאופטימיות. עם זאת, אין כיום דרך לדעת מראש האם את/ה בין המאושרים שאצלם תהיה החלמה ספונטאנית.

האם זה אומר שכדאי לחכות או לחפש טיפול?

מנסיוני הדבר הטוב ביותר הוא להסתמך על האינטואיציה של הסובל. אם ככל שחולף הזמן מצבך הולך ומשתפר, כל הסיכויים שלא תזדקק/י לטיפול. במידה ואין שינוי במצבך או שהוא הולך ומחריף, מובן שלא מומלץ לחכות 6 חודשים.

אני סובל/ת ומתלבט/ת מה לעשות. כיצד ניתן להתייעץ איתך?

במידה ואת/ה מעוניין או מעוניינת לשוחח איתי, ניתן לפנות אליי באמצעות הטופס הבא ואשתדל לעזור:

 

שם מלא: *
דואר אלקטרוני: *
טלפון: *
אני סובל/ת מ:
במה אוכל לעזור לך? *


אודות הטיפול במרפאה

כיצד פותחה שיטת הטיפול?

שיטת הטיפול הרפואי הייחודית מבוססת על סדרת מחקרים קליניים שהחלו בשנת 1981 בביה"ח הדסה עין כרם בירושלים, ומאוחר יותר (1986) המשיכו כקו-פרודוקציה עם חיל רפואה בצה"ל (ראו רשימת מחקרים).

מטרת השלב הראשון במחקר הייתה לעזור לסובלים מבית החולים הדסה עין כרם - טיניטוס שהגיעו לבית החולים הדסה. מטרת השלב השני במחקר הייתה לסייע לחיילים הסובלים מאובדן שמיעה לאחר חשיפה לרעש (NIHL) וטיניטוס כרוני שלא הגיב לטיפולים הרפואיים הקונבנציונלים.

בשנת 1990, מומחים מאוניברסיטת תל אביב הצטרפו כיועצים לפרוייקט המחקר שהתקיים בצה"ל.

האם המחלה קשורה אך ורק לאוזן?

מקור הפאתולוגיה

יש הרבה מיסתורין שקשור בשאלה מה המקום שבו עיקר הפאתולוגיה. נעשו מחקרים רבים בנושא ובהם התברר כי אין אחידותגישה רפואית אינטגרטיבית. בדיקה של חולים עם תלונות דומות, יכולה להעלות ממצאים שונים ומגוונים.

מעורבות של מערכות גוף שונות

מגוון של מערכות בגוף החולה קשורות לתלונות שמתעוררות בו זמנית עם התקדמות המחלה. ישנם סימפטומים שיכולים להתחיל הרבה לפני הופעת הבית החולים הדסה עין כרם - טיניטוס.

דוגמאות: תסמונת המעי הרגיז (מערכת העיכול), נטיה לחלות במחלות דלקתיות חיידקיות או ויראליות (מערכת החיסון). ירידה בכושר הריכוז והזכרון לשמות של בני אדם (סימפטום נוירולוגי), אינסומניאה (נדודי שינה) ופגיעה משמעותית בשעון הביולוגי, עייפות בשעות היום, כאבי גב (סימפטום נוירולוגי), איריטבליות (נטיה לכעוס בקלות), תחושה של מתח וחרדה (סימפטומים נפשיים), דכאון תגובתי (סימפטום נפשי). פלפיטציות (פעימות לב חזקות) ללא פאניקה וללא מחלת לב (מקור לא ידוע).

ישנם חולים שסבלו בעבר מכיב קיבה, החלימו ממנו, ולפתע הוא מתעורר וחוזר להיות פעיל (מערכת העיכול), כאבים במפרקים וכאבי בטן לא מוסברים. ישנם חולים שסובלים מטיניטוס שתלוי בצידוד (הפניה לצד) של הראש.

לא ניתן להסביר את כל המצבים הרפואיים האלה על ידי הטענה שאלה מחלות שממוקמות באוזן בלבד.

גישה רפואית אינטגרטיבית

הגישה הטיפולית האינטגרטיבית שבה אני נוקט, מסתמכת על מידע רפואי שמצביע על כך שמדובר במחלה מולטי פקטוריאלית. במילים אחרות, מדובר במחלה שקשורה לפגיעה במערכות גוף שונות, שרבות מהן ניתנות לאבחון באמצעות בירור מטאבולי יסודי (חומרים בגוף).

מה הרציונאל הרפואי מאחורי התכנית הטיפולית?

ריפוי ספונטאני

בשנת 1540 הנרי השמיני, מלך אנגליה, הקים את אגודת הספרים שעסקו בניתוחים. בשדה הקרב הם תפקדו כ"חובשים קרביים". אמברויז פארה (Ambroise Pare) אחד מהספרים-המנתחים הגיע למסקנה מפתיעה: "אני חובש את הפצע אך האל הוא זה שמרפא אותו". את המסקנה כתב בספר שפרסם בשנת 1545 ועסק בשיטות ריפוי שפיתח. זה היה התיעוד ההיסטורי הראשון על כך שישנו ריפוי ספונטאני.

הגישה במרפאה זו

העקרונות הטיפולים, שאמברויז פרסם לראשונה במאה ה-16, התפתחו בהדרגה והפכו לתשתית המדעית של הרפואה המודרנית. הגישה הרפואית שמיושמת במרפאה מבוססת על הידיעה שלגוף תא גזע - דוגמא למנגנון עם יכולת רגנרציההבריא יש יכולת לרפא מחלות באופן ספונטאני, ללא כל התערבות רפואית.

כאשר לא מתרחש ריפוי ספונטאני, יש צורך בבירור רפואי מקיף כדי לאתר ולטפל במערכת או במערכות הביולוגיות שתפקידן היה להשתתף בתהליך הריפוי אך לא תפקדו באופן תקין. 

מטרת התכנית הטיפולית

מטרת התכנית הטיפולית היא ליצור סביבה מטאבולית תקינה סביב תאי העצב במערכות השמיעה ושיווי משקל. סביבה תקינה מאפשרת ל"מנגנוני הריפוי" הטבעיים של הגוף ליזום תהליך של רגנרציה כאשר נגרם נזק קל לתאי העצב.

באיור משמאל ניתן לראות דיאגרמה של תא גזע - כדוגמא למנגנון עם יכולת רגנרציה.

מה הגישה הרווחת בעולם?

ה- Tinnitus Research Initiative הוא האירגון הבינלאומי הגדול בעולם לחקר הטיניטוס. 

במהלך כנס בינלאומי של הארגון, שהתקיים בסטרסה (צפון איטליה), נהניתי מאוד לראות את האינטראקציה החיובית בין מדענים וקלינאים מתחומים שונים וממקומות רבים בעולם לטובת החולים. בנוסף שמחתי לשמוע שיש כיום יותר חוקרים שהגיעו למסקנה שצריך להתייחס אל האדם השלם ולא להתמקד אך ורק באוזן.

מה הסיבה לכך שלכל חולה מותאמת תכנית טיפול שונה?

החל משנת 1981 לקחתי היסטוריה רפואית מאלפי אנשים הסובלים מבית החולים הדסה עין כרם - טיניטוס. למרות זאת, מעולם לא פגשתי שניים עם היסטוריה רפואית זהה.  לכל חולה ישנו פרופיל רפואי שונה וייחודי המתבטא במאפייני המחלה והגורם או הגורמים להתפרצותה. עובדה זו מחייבת ביצוע של בירור רפואי מקיף ואינדבידואלי על מנת לאתר ולשקם את המערכת או המערכות הפגועות אצל החולה הספציפי.

האם מדובר ברפואה אלטרנטיבית או קונבנציונאלית?

באופן עקרוני מדובר על רפואה מערבית. זה אומר שזו רפואה קונבנציונאלית. ההבדל בין הטיפולים שאני נותן לבין טיפולים שניתנים על ידי רופאים המומחים לאף אוזן וגרון, הוא שאת הגישה שלי ניתן לסווג כרפואה פנימית.

כיצד נבנית תכנית הטיפול?

השלב הראשון הוא החשוב ביותר. אני יושב עם החולה ומתחקר אותו לגבי כל ההיסטוריה הרפואית שלו. בכל נושא אנו דנים בסימפטומים המבשרים של הבעיה הרפואית, האבחנה, הטיפול שניתן, ותוצאות הטיפול. בנוסף, אני מעביר לחולה שאלונים שמסייעים לקבל פרטים שמשלימים את התמונה הקלינית.

תהליך לקיחת ההיסטוריה הרפואית, בביקור הראשון, נמשך בין 3 ל-5 שעות. לאחר סיום השלב הזה החולה מופנה לבדיקות עזר שחסרות על מנת להשלים את המידע הרפואי. בביקור השני, החולה מגיע עם תוצאות הבדיקות למרפאה, ויחד אנו דנים בממצאים ומשמעותם. בביקור זה כבר ישנו מידע ראשוני חשוב, שמאפשר לדון במסלול הטיפול האפשרי. בביקורים הבאים יצטבר מידע חשוב נוסף, שיאפשר להתקדם בבניית תכנית הטיפול.

בכל שלב חיוני שהחולה יבין מהן האפשרויות הטיפוליות ויהיה שותף פעיל בקבלת ההחלטות.

האם אתה מייחס חשיבות לתמיכה נפשית?

אני לא רואה בחולה "מקרה מעניין" וגם לא "אוזן שהגיעה לטיפול". מדובר באדם סובל שמתמודד יום יום עם סבל קשה ביותר. חולה כזה ראוי להתיחסות מכובדת, להקשבה אמיתית והרבה אמפאטיה.

תמיכה נפשית היא חלק חשוב בטיפול, למרות שבבסיס המחלה ישנו נזק ביולוגי. לדוגמה: חייל נחשף לרעש פתאומי של התפוצצות מטען חומר נפץ. הנזק הוא ביולוגי, אבל יחד עם הנזק למערכת השמיעה ישנה גם תגובה נפשית. צריך להתייחס גם אליה.

יש לי שאלה נוספת...

בדף זה ניתן מענה לשאלות נפוצות. אך מנסיוני, מהלך המחלה והסימפטומים הנילווים אליה עשויים להיות שונים מאדם לאדם ולכן סביר שיהיו לך שאלות ספציפיות הנוגעות למצבך האישי הייחודי.

במידה ואת/ה מעוניין או מעוניינת לשוחח איתי, ניתן לפנות אליי באמצעות הטופס הבא:

 

שם מלא: *
דואר אלקטרוני: *
טלפון: *
אני סובל/ת מ:
במה אוכל לעזור לך? *