טיפול רפואי לטיניטוס קשה ו/או ממושך


הקדמה חשובה

התחלה

כאשר שהתחלתי לטפל באנשים הסובלים מטיניטוס, בשנת 1981, הכלי הטיפולי העיקרי היה היפנוזה. התוצאות היו בהחלט משביעות רצון אצל אנשים שסבלו מטיניטוס קל עד בית חולים הדסה עין כרםבינוני (ראו מחקר מ-1990).

עם זאת, כאשר הטיניטוס היה קשה ו/או ממושך, גיליתי ששימוש בהיפנוזה הוא לא יותר מנסיון לכבות שריפת ענק בעזרת כוס מים.

תגלית ראשונה

כיוון שכל המטופלים עברו בירור מקיף בתחום רפואת האף אוזן וגרון, החלטתי לבדוק האם יש גורמים נוספים, בתחומים רפואיים אחרים, שיכולים להיות קשורים להופעת טיניטוס.

התגלית הראשונה, שהתבררה במסגרת המחקרים שביצענו בביה"ח הדסה עין כרם, הייתה מחסור בויטמין B12 בקרב הסובלים מטיניטוס (ראו מחקר מ-1993).

נקודת המפנה

יש לזכור שעד אז (ולצערי, גם כיום) רבים מהטיפולים שניתנו היו התנהגותיים, סוגסטיביים או פסיכולוגיים אחרים, אשר התמקדו בהקלה על החולה ולא באיתור הגורמים הרפואיים שהביאו להתפרצות הטיניטוס.

לכן התגלית עם המחסור בויטמין B12 הייתה מהפך, ששינה לחלוטין את גישתי הרפואית-טיפולית, ודחף אותי להמשיך ולבצע מחקרים רפואיים נוספים בתחום המטאבולי. תוצאות המחקרים הללו, אפשרו את פיתוח שיטת הטיפול הנוכחית, שהתבררה כיעילה גם בקרב חולים הסובלים מסחרחורת וממחלת מנייר.

ד"ר זכריה שמש

העובדות:

1. אצל רוב הסובלים, טיניטוס הוא תופעה מוחית-עצבית, אשר הגורמים לה יכולים להיות רבים ומגוונים.

תא עצב-מערכת השמע

2. ממצאים רפואיים הקשורים לרפואת אף אוזן וגרון (אא"ג) וניתנים לטיפול, קיימים רק אצל חלק קטן מהסובלים (דוגמאות: ניקוי שעווה מהאוזן, טיפול בדלקות והסרת גידול בעצב השמיעה).

3. מרבית הטיפולים הקיימים הם קוליים (sound therapy), התנהגותיים, סוגסטיביים או פסיכולוגים אחרים. טיפולים אלה נועדו להקל על החולה אך לא לרפא (דוגמאות: מיסוך, היפנוזה, ביופידבק, CBT, ומכשירי TRT).

4. טיפולים פסיכולוגיים יכולים להיות יעילים אצל אנשים עם סבל קל עד בינוני.  כאשר מדובר בטיניטוס קשה ו/או ממושך - טיפולים אלה אינם יעילים.

מסקנה:

הסימפטומים אצל אדם הסובל מטיניטוס כוללים אספקט פסיכולוגי, כמו גם אספקט פיסיולוגי.  טיפול רפואי יעיל חייב לכלול את 2 האספקטים.

שאלות חשובות

מה הסיכויים שהטיניטוס ייעלם מעצמו?

במהלך מחקר שביצענו במכון לחקר נזקי רעש (צה"ל), נבדקו חיילים צעירים שפיתחו טיניטוס אקוטי. החיילים הנבדקים היו בטווח הגילאים 30-18, עם בריאות יסודית תקינה. במהלך המחקר התברר כי 85% מהחיילים נרפאו ללא כל טיפול לאחר ששה חודשים.

מה המשמעות מבחינת החולה?

זה אומר שיש סיבה טובה לאופטימיות.  עם זאת, אין כיום דרך לדעת מראש האם את/ה בין המאושרים שאצלם תהיה החלמה ספונטאנית.

מה כדאי לעשות בשלב זה?

מנסיוני הדבר הטוב ביותר הוא להסתמך על האינטואיציה. אם ככל שחולף הזמן מצבך הולך ומשתפר, כל הסיכויים שלא תזדקק/י לטיפול.
במידה ואין שינוי במצב, מובן שלא מומלץ לחכות 6 חודשים.

התפרץ אצלי טיניטוס, מה הדבר הראשון שעליי לעשות?

אוזן פקוקה בשל שעווה שהצטברההדבר הראשון הוא לפנות אל מומחה לאף אוזן גרון. ניתן לקבל הפנייה לבדיקה בכל קופות החולים. מטרת הבדיקה היא לבדוק את האפשרות שהמצב נגרם בשל דלקת, שעווה שהצטברה באוזן (צרומן), שינויים מבניים, פגיעה בעצב השמיעה וכד'.

לאחר בדיקה, יש להניח שהרופא יציע טיפול.

ומה אם הבדיקה אצל המומחה תקינה?

יש מקרים שבהם תוצאות הבדיקה תקינות, אך מצב החולה אינו משתפר ולעיתים אף מחמיר. חשוב לזכור שלמרות הסבל שלך, תוצאות תקינות הן דבר חיובי. מעבר לכך, יש עוד דברים שניתן לעשות.

בשלב זה, אני מציע לברר עם המומחה שבדק האם קיים טיפול בתחום האף אוזן וגרון שהוא יכול להציע.

למומחה לאף אוזן וגרון אין מה להציע, איזה עוד אפשרויות יש לי?

במידה שלא חל כל שיפור במצבך או שמצבך הולך ומידרדר ולמומחה לאף אוזן וגרון אין פתרון או שהטיפול שהוא מציע לך אינו יעיל, ניתן לפנות אליי ולברר האם יש דברים נוספים שאפשר לעשות ואם את/ה מתאימים לטיפול אצלי.

 


ליצירת קשר - מלא/י את הטופס הבא:

שם מלא: *
דואר אלקטרוני: *
אני סובל/ת מ:
במה אוכל לעזור לך? *


מידע אודות הטיפול במרפאה

כיצד פותחה שיטת הטיפול?

שיטת הטיפול הרפואי הייחודית מבוססת על סדרת מחקרים קליניים שהחלו בשנת 1981 בביה"ח הדסה עין כרם בירושלים, ומאוחר יותר (1986) המשיכו כקו-פרודוקציה עם חיל רפואה (צה"ל).

מטרת השלב הראשון במחקר הייתה לעזור לסובלים מטינטון שהגיעו לבית החולים הדסה. מטרת השלב השני במחקר הייתה לסייע לחיילים הסובלים מאובדן שמיעה לאחר חשיפה לרעש (NIHL) וטיניטוס כרוני שלא הגיב לטיפולים הרפואיים הקונבנציונלים.

בשנת 1990, מומחים מאוניברסיטת תל אביב הצטרפו כיועצים לפרוייקט המחקר שהתקיים בצה"ל (ראו - מחקרים קלינייים).

האם המחלה קשורה אך ורק לאוזן?

מקור הפאתולוגיה

יש הרבה מיסתורין שקשור בשאלה מה המקום שבו עיקר הפאתולוגיה. נעשו מחקרים רבים בנושא ובהם התברר כי אין אחידותגישה רפואית אינטגרטיבית. בדיקה של חולים עם תלונות דומות, יכולה להעלות ממצאים שונים ומגוונים.

מעורבות של מערכות גוף שונות

מגוון של מערכות בגוף החולה קשורות לתלונות שמתעוררות בו זמנית עם התקדמות המחלה. ישנם סימפטומים שיכולים להתחיל הרבה לפני הופעת הטיניטוס.

דוגמאות: תסמונת המעי הרגיז (מערכת העיכול), נטיה לחלות במחלות דלקתיות חיידקיות או ויראליות (מערכת החיסון). ירידה בכושר הריכוז והזכרון לשמות של בני אדם (סימפטום נוירולוגי), אינסומניאה (נדודי שינה) ופגיעה משמעותית בשעון הביולוגי, עייפות בשעות היום, כאבי גב (סימפטום נוירולוגי), איריטבליות (נטיה לכעוס בקלות), תחושה של מתח וחרדה (סימפטומים נפשיים), דכאון תגובתי (סימפטום נפשי). פלפיטציות (פעימות לב חזקות) ללא פאניקה וללא מחלת לב (מקור לא ידוע).

ישנם חולים שסבלו בעבר מכיב קיבה, החלימו ממנו, ולפתע הוא מתעורר וחוזר להיות פעיל (מערכת העיכול), כאבים במפרקים וכאבי בטן לא מוסברים. ישנם חולים שסובלים מטיניטוס שתלוי בצידוד (הפניה לצד) של הראש.

לא ניתן להסביר את כל המצבים הרפואיים האלה על ידי הטענה שאלה מחלות שממוקמות באוזן בלבד.

גישה רפואית אינטגרטיבית

הגישה הטיפולית האינטגרטיבית שבה אני נוקט, מסתמכת על מחקרים רפואיים שהצביעו על כך שמדובר במחלה מולטי פקטוריאלית.  במילים אחרות, מדובר במחלה שקשורה לפגיעה במערכות גוף שונות, שרבות מהן ניתנות לאבחון באמצעות בירור מטאבולי יסודי (חומרים בגוף).

מה הרציונאל הרפואי מאחורי התכנית הטיפולית?

ריפוי ספונטאני

בשנת 1540 הנרי השמיני, מלך אנגליה הקים את אגודת הספרים שעסקו בניתוחים. בשדה הקרב הם היו בתפקיד "חובשים קרביים". אמברויז פארה (Ambroise Pare) אחד מהספרים-המנתחים הגיע למסקנה מפתיעה: "אני חובש את הפצע אך האל הוא זה שמרפא אותו". את זה הוא כתב בספר שפרסם בשנת 1545 ועסק בשיטות ריפוי שהוא פיתח. זה היה התיעוד ההיסטורי הראשון על כך שישנו ריפוי ספונטאני.

הגישה במרפאה שלי

העקרונות הטיפולים, שאמברויז פרסם לראשונה במאה ה-16, התפתחו בהדרגה והפכו לתשתית המדעית של הרפואה המודרנית בת ימינו. 
הגישה הרפואית שאני מיישם במרפאה מבוססת על הידיעה שלגוף הבריא יש יכולת לרפא מחלות באופן ספונטאני, ללא כל התערבות רפואית. כאשר זה לא קורה, יש צורך בבירור רפואי מקיף כדי לאתר ולטפל במערכת או במערכות הביולוגיות שתפקידן היה להשתתף בתהליך הריפוי אך הן לא תפקדו באופן תקין.

מטרת התכנית הטיפוליתתא גזע - דוגמא למנגנון עם יכולת רגנרציה

מטרת התכנית הטיפולית, הוא ליצור סביבה מטאבולית תקינה מסביב לתאי העצב במערכות השמיעה ושיווי משקל.

סביבה תקינה מאפשרת ל"מנגנוני הריפוי" הטבעיים של הגוף ליזום תהליך של רגנרציה כאשר נגרם נזק קל לתאי העצב (ראה/י משמאל איור של תא גזע - כדוגמא למנגנון עם יכולת רגנרציה).

מדוע יש צורך בבירור רפואי כה מקיף?

הגישה הטיפולית האינטגרטיבית שאני נוקט, מסתמכת על מחקרים שבוצעו בישראל תוך שיתוף פעולה בין חוקרים בעלי שם מ-4 מוסדות חשובים: בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בית החולים הדסה עין כרם, אוניברסיטת תל אביב, והמכון לחקר נזקי רעש של צה"ל.

חולים רבים טופלו במרפאה הצבאית ונצבר נסיון קליני רב. רק חלק מהנתונים עברו ניתוח סטטיסטי משום שנעשה מאמץ להגיע למדגם שבו כל המטופלים הם חיילים עם היסטוריה של חשיפה לרעש צבאי. נתונים של נפגעי תאונות דרכים, חיילים עם בריאות לקוייה וחיילים שניהלו הליכים משפטיים נגד חברות ביטוח או אגף השיקום של משרד הביטחון – לא נכללו במדגם.

אחת המסקנות החשובות היתה שיש קשר בין התפתחות הטיניטוס לבין מספר רב של גורמים. כלומר: מדובר במחלה מולטי-פקטוריאלית. כדי לעזור לחולה יש צורך לבצע בירור רפואי מקיף במטרה לאתר את הפקטורים הרלוונטים, כאשר עיקר הבירור מתמקד במטאבוליזם.

מה הגישה הרווחת בעולם?

ה- TRI הוא האירגון הבינלאומי הגדול בעולם לחקר הטיניטוס. בכנס שהתקיים בסטרסה, שבצפון איטליה, התכנסו מיטב החוקרים בתחום הטיניטוס. מלבד העובדה שנהניתי מאוד לראות את האינטראקציה החיובית בין מדענים וקלינאים מתחומים שונים וממקומות רבים בעולם לטובת החולים, גם שמחתי לשמוע שיש כיום יותר ויותר חוקרים שהגיעו למסקנה שצריך להתייחס אל האדם השלם ולא להתמקד אך ורק באוזן.

מה הסיבה לכך שלכל חולה מותאמת תכנית טיפול שונה?

במהלך 34 השנים שאני עוסק בטיפול ובמחקר, לקחתי היסטוריה רפואית מאלפי אנשים הסובלים מטיניטוס. למרות זאת, מעולם לא פגשתי שני בני אדם עם היסטוריה רפואית זהה.

לכל חולה ישנו פרופיל רפואי שונה וייחודי המתבטא במאפייני המחלה והגורם או הגורמים להתפרצותה. עובדה זו מחייבת ביצוע של בירור רפואי מקיף ואינדבידואלי על מנת לאתר ולשקם את המערכת או המערכות הפגועות אצל החולה הספציפי.

האם מדובר ברפואה אלטרנטיבית או קונבנציונאלית?

באופן עקרוני מדובר על רפואה מערבית. זה אומר שזו רפואה קונבנציונאלית. ההבדל בין הטיפולים שאני נותן לבין טיפולים שניתנים על ידי רופאים המומחים לאף אוזן וגרון, הוא שאת הגישה שלי ניתן לסווג כרפואה פנימית.

כיצד נבנית תכנית הטיפול?

השלב הראשון הוא החשוב ביותר. אני יושב עם החולה ומתחקר אותו לגבי כל ההיסטוריה הרפואית שלו. בכל נושא אנו דנים בסימפטומים המבשרים של הבעיה הרפואית, האבחנה, הטיפול שניתן, ותוצאות הטיפול. בנוסף, אני מעביר לחולה שאלונים שמסייעים לקבל פרטים שמשלימים את התמונה הקלינית.

תהליך לקיחת ההיסטוריה הרפואית, בביקור הראשון, נמשך בין 3 ל-5 שעות. לאחר סיום השלב הזה החולה מופנה לבדיקות עזר שחסרות על מנת להשלים את המידע הרפואי. בביקור השני, החולה מגיע עם תוצאות הבדיקות למרפאה, ויחד אנו דנים בממצאים ומשמעותם. בביקור זה כבר ישנו מידע ראשוני חשוב, שמאפשר לדון במסלול הטיפול האפשרי. בביקורים הבאים יצטבר מידע חשוב נוסף, שיאפשר להתקדם בבניית תכנית הטיפול.

בכל שלב חיוני שהחולה יבין מהן האפשרויות הטיפוליות ויהיה שותף פעיל בקבלת ההחלטות.

האם אתה מייחס חשיבות לתמיכה נפשית?

אני לא רואה בחולה "מקרה מעניין" וגם לא "אוזן שהגיעה לטיפול". מדובר באדם סובל שמתמודד יום יום עם סבל קשה ביותר. חולה כזה ראוי להתיחסות מכובדת, להקשבה אמיתית והרבה אמפאטיה.

תמיכה נפשית היא חלק חשוב בטיפול, למרות שבבסיס המחלה ישנו נזק ביולוגי. לדוגמה: חייל נחשף לרעש פתאומי של התפוצצות מטען חומר נפץ. הנזק הוא ביולוגי, אבל יחד עם הנזק למערכת השמיעה ישנה גם תגובה נפשית. צריך להתייחס גם אליה.

יש לי שאלה נוספת...

בדף זה ניתן מענה לשאלות נפוצות. אך מנסיוני, מהלך המחלה והסימפטומים הנילווים אליה עשויים להיות שונים מאדם לאדם ולכן סביר שיהיו לך שאלות ספציפיות הנוגעות למצבך האישי הייחודי.

במידה ואת/ה מעוניין או מעוניינת לשוחח איתי, ניתן לפנות אליי באמצעות הטופס הבא:

 


ליצירת קשר - מלא/י את הטופס הבא:

שם מלא: *
דואר אלקטרוני: *
אני סובל/ת מ:
במה אוכל לעזור לך? *