סחרחורת – סוגים, גורמים וטיפול
אילו סוגי סחרחורת קיימים?
יש שני סוגי סחרחורות: סחרחורת מסוג ורטיגו (vertigo) שהלוקה בה מתלונן על תחושת סיבוב של הראש או של הסביבה וסחרחורת מסוג דיזינס (Dizziness) שבה התלונה היא על טשטוש מבלי שהלוקה בה יכול לתאר את כיוון הסיבוב.
סיפטומים
הסחרחורת שונה מאדם לאדם וטווח התלונות נע מהתחושה הסיבובית הקלסית בה אדם חש שהעולם סובב סביבו (ורטיגו) או שהוא מסתובב, דרך תחושות שונות ומגוונות.
תחושות נוספות יכולות להיות שהוא נמצא על סיפון אוניה לא יציב, קירות הבית עומדים ליפול עליו, מקלט הטלוויזיה עומד עקום, שהוא חי כבתוך חלום, ראשו אינו במקום ותחושה שהוא הולך על צמר גפן או עננים. לעתים נדמה שהינו נדחף הצידה בזמן ההליכה.
גורמים לסחרחורות (רשימה חלקית)
סחרחורת אינה מחלה כי אם סימפטום הנגרם בשל פגיעה במערכת שיווי המשקל. במרכז המערכת נמצא המוח המקבל את המידע הדרוש לייצוב הגוף ממספר חיישנים כאשר כל פגיעה באחת ממערכות אלו יכולה לגרום לתחושת סחרחורות וחוסר יציבות.
מקור נוירולוגי כמו אירוע מוחי, מחלות שונות, זיהומים, תרופות, הפרעות מטבוליות, הפרעות קצב, הפרעות הורמונליות, אנמיה, הפרעות במאזן המלחים, יציאה מאיזון של סוכרת, בעיות אורטופדיות, אפילפסיה, מיגרנות והפרעות ראייה. כל אלו יכולים להחמיר בשל לחץ נפשי.
אבחון סחרחורת
במקרים רבים אבחון סחרחורת עלול להיות מורכב ביותר, כיוון שמערכות רבות עשויות להיות קשורות להופעתה. על מנת לאבחן את מקור הבעיה, ניתן להיעזר בבדיקות נוירולוגיות, בדיקות של מערכת שיווי המשקל, בדיקות שמיעה, בדיקת יציבה (פוסטורוגרפיה), בדיקות דם ובדיקות הדמיה.
לעתים קרובות הבדיקות בתחומים הקשורים לנוירולוגיה ואף אוזן וגרון תקינות, ויש צורך לחפש אחר גורמים אחרים בתחומים רפואיים נוספים.
חשוב לזכור כי לא רק האוזן הפנימית משפיעה על הופעת סחרחורות, ולמעשה בחולים רבים הסובלים מסחרחורות הממצאים האובייקטיביים בבדיקת האוזן הפנימית הם בגדר התקין.
שכיחות
התלונות על סחרחורות מסוג ורטיגו או דיזינס שכיחות מאד, וכ-40% עד 60% מהאנשים עד גיל 60 סובלים מסחרחורת במידה שמניעה אותם לפנות לקבלת ייעוץ רפואי. אצל אנשים מעל גיל 60, שיעור הסובלים מסחרחורות אף עולה.
שיטות טיפול בסחרחורת (דוגמאות)
הטיפול מותאם לממצאים ולגורם או לגורמים לסחרחורות או לתיאוריה של הרופא המטפל.
במידה והרופא משער שמדובר בסחרחורת הנובעת מחלקיקים שהשתחררו באיבר שיווי המשקל (קריסטלים), ניתן לטפל באמצעות תמרון פיזיותרפי פשוט ויעיל. חשוב לדעת כי ברוב המקרים לא ניתן להוכיח שישנה בעיה עם הקריסטלים, והחולה מופנה לטיפול על סמך תיאוריה בלבד.
בסחרחורת הנובעת מפגיעה בסנכרון בין איברי שיווי המשקל שבאוזן הפנימית ניתן לטפל באמצעות סוג אחר של פיזיותרפיה שמטרתה גירוי המוח ללמידה ולתיקון.
טיפולים נוספים יכולים להיות, שינוי תזונתי, טיפול תרופתי בחוסמי H2, ביו-פידבק ופסיכותרפיה לשליטה על מצבי חרדה ולחץ הנובעים מהסחרחורת.
מהו איזון מטאבולי?
הטיפול שניתן במרפאה זו מבוסס על ביצוע בירור רפואי מקיף ביותר שנועד לאתר ולטפל בליקויים מטאבוליים שונים שעשויים להיות קשורים להופעת הסחרחורת.
מטרת הטיפול היא לאפשר לגוף “לתקן” את האיזון או שיווי המשקל בין החומרים שסביב מערכת השמיעה ושיווי המשקל.
סחרחורת – סוגים, גורמים וטיפול
אילו סוגי סחרחורת קיימים?
יש שני סוגי סחרחורות: סחרחורת מסוג ורטיגו (vertigo) שהלוקה בה מתלונן על תחושת סיבוב של הראש או של הסביבה וסחרחורת מסוג דיזינס (Dizziness) שבה התלונה היא על טשטוש מבלי שהלוקה בה יכול לתאר את כיוון הסיבוב.
סיפטומים
הסחרחורת שונה מאדם לאדם וטווח התלונות נע מהתחושה הסיבובית הקלסית בה אדם חש שהעולם סובב סביבו (ורטיגו) או שהוא מסתובב, דרך תחושות שונות ומגוונות.
תחושות נוספות יכולות להיות שהוא נמצא על סיפון אוניה לא יציב, קירות הבית עומדים ליפול עליו, מקלט הטלוויזיה עומד עקום, שהוא חי כבתוך חלום, ראשו אינו במקום ותחושה שהוא הולך על צמר גפן או עננים. לעתים נדמה שהינו נדחף הצידה בזמן ההליכה.
גורמים לסחרחורות (רשימה חלקית)
סחרחורת אינה מחלה כי אם סימפטום הנגרם בשל פגיעה במערכת שיווי המשקל. במרכז המערכת נמצא המוח המקבל את המידע הדרוש לייצוב הגוף ממספר חיישנים כאשר כל פגיעה באחת ממערכות אלו יכולה לגרום לתחושת סחרחורות וחוסר יציבות.
מקור נוירולוגי כמו אירוע מוחי, מחלות שונות, זיהומים, תרופות, הפרעות מטבוליות, הפרעות קצב, הפרעות הורמונליות, אנמיה, הפרעות במאזן המלחים, יציאה מאיזון של סוכרת, בעיות אורטופדיות, אפילפסיה, מיגרנות והפרעות ראייה. כל אלו יכולים להחמיר בשל לחץ נפשי.
אבחון סחרחורת
במקרים רבים אבחון סחרחורת עלול להיות מורכב ביותר, כיוון שמערכות רבות עשויות להיות קשורות להופעתה. על מנת לאבחן את מקור הבעיה, ניתן להיעזר בבדיקות נוירולוגיות, בדיקות של מערכת שיווי המשקל, בדיקות שמיעה, בדיקת יציבה (פוסטורוגרפיה), בדיקות דם ובדיקות הדמיה.
לעתים קרובות הבדיקות בתחומים הקשורים לנוירולוגיה ואף אוזן וגרון תקינות, ויש צורך לחפש אחר גורמים אחרים בתחומים רפואיים נוספים.
חשוב לזכור כי לא רק האוזן הפנימית משפיעה על הופעת סחרחורות, ולמעשה בחולים רבים הסובלים מסחרחורות הממצאים האובייקטיביים בבדיקת האוזן הפנימית הם בגדר התקין.
שכיחות
התלונות על סחרחורות מסוג ורטיגו או דיזינס שכיחות מאד, וכ-40% עד 60% מהאנשים עד גיל 60 סובלים מסחרחורת במידה שמניעה אותם לפנות לקבלת ייעוץ רפואי. אצל אנשים מעל גיל 60, שיעור הסובלים מסחרחורות אף עולה.
שיטות טיפול בסחרחורת (דוגמאות)
הטיפול מותאם לממצאים ולגורם או לגורמים לסחרחורות או לתיאוריה של הרופא המטפל.
במידה והרופא משער שמדובר בסחרחורת הנובעת מחלקיקים שהשתחררו באיבר שיווי המשקל (קריסטלים), ניתן לטפל באמצעות תמרון פיזיותרפי פשוט ויעיל. חשוב לדעת כי ברוב המקרים לא ניתן להוכיח שישנה בעיה עם הקריסטלים, והחולה מופנה לטיפול על סמך תיאוריה בלבד.
בסחרחורת הנובעת מפגיעה בסנכרון בין איברי שיווי המשקל שבאוזן הפנימית ניתן לטפל באמצעות סוג אחר של פיזיותרפיה שמטרתה גירוי המוח ללמידה ולתיקון.
טיפולים נוספים יכולים להיות, שינוי תזונתי, טיפול תרופתי בחוסמי H2, ביו-פידבק ופסיכותרפיה לשליטה על מצבי חרדה ולחץ הנובעים מהסחרחורת.
מהו איזון מטאבולי?
הטיפול שניתן במרפאה זו מבוסס על ביצוע בירור רפואי מקיף ביותר שנועד לאתר ולטפל בליקויים מטאבוליים שונים שעשויים להיות קשורים להופעת הסחרחורת.
מטרת הטיפול היא לאפשר לגוף “לתקן” את האיזון או שיווי המשקל בין החומרים שסביב מערכת השמיעה ושיווי המשקל.
מטופלים (וידאו)...
כהן ענת, כפר סבא
“…אוזן שמאל הייתה אצלי מאד אטומה והיה בה רעש בלתי נסבל… צפצוף… טינטון. המחלה התפתחה לאט. ההתקפים היו בהתחלה כל מספר חודשים. זה היה מבהיל ומפחיד. במיוחד שלא קיבלתי סיוע ואף אחד לא ידע להגיד לי מה אני עוברת…” צפו בסרטון
ג’ראלד אטייה, עובד סוציאלי ומטפל זוגי, ארה”ב
“הטיניטוס שלי החל לפני ארבע שנים, לאחר שפעת חזקה ובתקופה שאבי נפטר. היה אצלי לחץ נפשי גדול. לאחר מכן הרגשתי אטימות באזניים וצלצולים, בעיקר באוזן שמאל. הייתי מסוחרר, ועם בחילות וחולשה. הלכתי למומחים לאף אוזן גרון…” צפו בסרטון (אנגלית בתרגום לעברית)
מטופלים (וידאו)...
כהן ענת, כפר סבא
“…אוזן שמאל הייתה אצלי מאד אטומה והיה בה רעש בלתי נסבל… צפצוף… טינטון. המחלה התפתחה לאט. ההתקפים היו בהתחלה כל מספר חודשים. זה היה מבהיל ומפחיד. במיוחד שלא קיבלתי סיוע ואף אחד לא ידע להגיד לי מה אני עוברת…” צפו בסרטון
ג’ראלד אטייה, עובד סוציאלי ומטפל זוגי, ארה”ב
“הטיניטוס שלי החל לפני ארבע שנים, לאחר שפעת חזקה ובתקופה שאבי נפטר. היה אצלי לחץ נפשי גדול. לאחר מכן הרגשתי אטימות באזניים וצלצולים, בעיקר באוזן שמאל. הייתי מסוחרר, ועם בחילות וחולשה. הלכתי למומחים לאף אוזן גרון…” צפו בסרטון (אנגלית בתרגום לעברית)