ורטיגו – טיפול

טיפול בוורטיגו עפ”י הספרות הרפואית

הספרות הרפואית גורסת כי אין טיפול מונע יעיל לטווח ארוך שישפר את איכות החיים של חולה הסובל מהתקפי ורטיגו חוזרים. החלמת החולה תלויה באופי המחלה שתקפה אותו, ורק לעתים נדירות ניתן לזהות את הגורמים להתקפים.

הגישה הננקטת במרפאה, ומבוססת על איזון מטאבולי, שונה ממה שהספרות הרפואית מציעה, ומשום כך כאשר מדובר בחולים שהגישה האחרת לא הביאה להם תועלת, הסיכויים שגישה מטאבולית תועיל להם גבוהים יותר (ראו פירוט בסיום דף זה).

מהו ורטיגו?

בעברית קיים מונח אחד – סחרחורת. בתוך המכלול הזה כלולים כל המונחים הרלוונטיים באנגלית. ורטיגו הוא תחושה סובייקטיבית של סיבוב. החולה הסובל מדווח על כך שישנו סיבוב. זה יכול להיות סיבוב של החדר או סיבוב של הראש.

באנגלית ניתן למצוא את המונחים: Vertigo שהוא ורטיגו באותיות עבריות, ותחושת ה– Spinning שהיא תחושת הסיבוב. שני המונחים הללו חשובים למי שמעוניין לבצע חיפוש באינטרנט וללמוד על הנושא בהרחבה.

סימפטומים אופייניים לוורטיגו

סחרחורת מסוג ורטיגו יכולה לכלול סימפטומים נוספים כגון: בחילה, הקאה, קושי בהתמצאות במרחב, הרגשה כללית רעה, חרדה ותחושת חוסר אונים. לאחר ההתקף עלולה להופיע תשישות, קושי לתפקד ופחד מהתקף נוסף. החולה הקשה נזקק למלווה בזמן הליכה מחוץ לבית בגלל חשש לנפילה ברחוב.

יתכנו גם: הפרעה בראייה, קשיים בדיבור, ירידה בשמיעה וירידה בדרגת ההכרה. אלה סימפטומים נדירים יותר. התקפים חוזרים פוגעים באיכות החיים. ישנם חולים שנאלצים להפסיק לעבוד בגלל הסחרחורות.

זו רשימה חלקית של הסימפטומים. יתר התופעות מאפיינות כל חולה וחולה. השאלה הקריטית היא האם ישנם סימפטומים מקדימים? אם אין סימפטומים שמקדימים את ההתקף ויוצרים התראה מוקדמת – אסור לנהוג ברכב בתקופה שהמחלה פעילה.

תת סוגים של סחרחורת

בין התקף להתקף של וורטיגו יכולים להיות התקפים אחרים. דוגמאות: לייט הדנס (Light Headedness) ובעברית: תחושה ש”הראש קל”, דיסאקוויליבריום (Disequilibrium) בעברית: תחושת אי יציבות, נון ספסיפיק דיזינס (Non-specific dizziness) סחרחורת מסוג דיזינס שלא ניתן לסווג אותה לקטגוריה מסוימת, פרה-סינקופה (Pre syncope) מצב שלפני עלפון.

איך כדאי להתחיל בטיפול?

מומחה לאף אוזן וגרון

השלב הראשון הוא בירור ראשוני אצל רופא מומחה לא.א.ג. שהתמחה גם בסחרחורות. סביר שהרופא יפנה אותך לבדיקות אובייקטיביות. חשוב מאוד לחזור אל הרופא עם תוצאות הבדיקות.

ניסיון טיפולי, לפי גישה של רפואה מערבית. לאחר שהרופא המומחה ינתח את התוצאות של הבדיקות, סביר שהוא יציע גם תכנית טיפולית. גם אם הרופא נזהר ואומר שאיננו מבטיח הצלחה, כדאי לנסות ולטפל (כל עוד לא מדובר בטיפול פולשני).

טיפול פולשני

במידה ומוצע לך טיפול פולשני כלשהו (ניתוח או הזרקה לאוזן), כדאי להתייעץ עם מומחה נוסף עם תואר מומחה באף אוזן וגרון + מומחיות בתחום הסחרחורת (אני לא הכתובת בשלב זה).

רישום הסימפטומים

במהלך הבדיקות והבירור חשוב לנהל רישום של הסימפטומים. אם המצב הולך ומשתפר עם הזמן ללא כל טיפול, זה נותן תקווה שגם אם לא נדע מה המחלה שתקפה אותך, מדובר בתהליך החלמה, וכדאי להמתין ולהמשיך לרשום.

ניתוב לרופא המתאים

חשוב לדעת שלרופאים העוסקים בתחום ישנן תת-התמחויות, וחלק מהחולים מגיעים אל רופא שלא עוסק בתחום סחרחורת. לדוגמה: מומחה בעל מוניטין באף אוזן וגרון שמתמקד בתחום מיתרי הקול, או מחלות בסינוסים.

במידה ומתברר שהמצב קשה והטיפולים המקובלים לא מביאים כל תועלת, אפשר לפנות אלי. שיחה טלפונית איננה כרוכה בתשלום, ויכולה לעזור בניתוב למומחה המתאים.

טיפול בוורטיגו ע”י איזון מטבולי

אצל חולים שעברו בירור מלא, לפי הספרות הרפואית המקובלת ברפואת אף אוזן וגרון., הנחת היסוד היא שנשללה האפשרות של מחלה שמסכנת את חיי החולה. המומחה המנוסה גם ייתן אבחנה רפואית מדויקת יותר, ולא רק שלילת האפשרויות האחרות.

העיקרון המנחה

העיקרון המנחה לפי שיטת האיזון המטבולי, בה אני נוקט, הוא לחפש תשובה לשאלה: מהן המערכות המטבוליות שנכשלו בתיקון הנזק בכל מה שקשור לשווי המשקל בחולה?

למי מבין החולים שיטה זו תעזור?

בדרך כלל סביב עצב השווי משקל ישנם חומרים שחשובים לתהליך הרגנרציה כאשר נגרם נזק. אם שווי המשקל בין החומרים איננו תקין, תתרחש רגנרציה חלקית בלבד או שלא תהיה בכלל.

כאשר הנזק העצבי חמור, אין שום סיכוי לתיקון. כאשר הנזק הוא קל – בדרך כלל אפשר לתקן. אם הנזק הוא בדרגה בינונית – לפעמים התיקון אפשרי ולפעמים לא.

עצב גולגולתי מספר 8 כולל מספר רב של נוירונים (תאי עצב), אשר חלקם הגדול בריאים לחלוטין, גם כאשר מדובר בוורטיגו קשה. ההחלטה על הטיפול איננה קלה, וחומרת המחלה היא המרכיב המרכזי בתהליך קבלת ההחלטות.

פיתוח הגישה המטבולית

במקור זו גישה שפותחה לאחר ניסויים שבוצעו החל משנת 1981 לצורך מציאת טיפול יעיל לחולים הסובלים מטיניטוס. מבחינה היסטורית היה שיתוף פעולה בין בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בית החולים הדסה עין כרם והמכון לחקר נזקי רעש של צה”ל.

בהמשך הטיפול הוצע גם לחולים הסובלים ממחלת מנייר (סחרחורת, טיניטוס, אטימות באזניים וירידה בשמיעה), ולחולים עם סחרחורת שלא אובחנו כחולי מנייר.

התוצאות הטיפוליות בוורטיגו

מבחינה מחקרית לא בוצעה סטטיסטיקה דקדקנית לגביי חולים הסובלים מוורטיגו. החולים התקשו למלא את השאלון בשל הסבל הרב. רובם טענו שעצם מילוי השאלון מעורר בהם סחרחורת. עם זאת, התוצאות היו מפתיעות לטובה ושיעור המחלימים מסחרחורת מסוג ורטיגו עלה על שיעור המחלימים מטיניטוס.

חשוב לזכור שכמו בכל תחום אחר ברפואה, קשה ואפילו בלתי אפשרי לנבא מראש מה יהיה לוח הזמנים עד להחלמה מלאה, ומי יהיה בין המחלימים.