ורטיגו שמקורו בעצב הווסטיבולרי (שיווי המשקל)

סחרחורת מסוג ורטיגו עלולה להתרחש במחלות בהן קיימת מעורבות עצבית של ב-petrous temporal bone (בליטה פנימית קשיחה בעצם הטמפורלית) או ה- cerebellopontine angle[הזווית שבין הצרבלום (המוחון, המוח הקטן), לפונס (החלק העליון של גזע המוח)].

על אף שזה פחות חמור ותדירות התקפי הוורטיגו נמוכה יותר, יש לוורטיגו הנ”ל ממאפיינים רבים של ורטיגו הקשור למבוך האוזן הפנימית.

חטיבת השמיעה הסמוכה של עצב הגולגולת השמיני (עצב קרניאלי מס’ 8) עשויה גם היא להיות מושפעת, מה שמסביר את צירוף המקרים התכופים של טיניטוס וחירשות. הפונקציונליות של עצבים גולגולתיים (קרניאלים) מס’ 7 ו-5 עשויה להיפגע בשל גידולים של ה- lateral recess (בייחוד נוירומה אקוסטית), כמו גם על ידי דלקת קרום מוח באזור זה, או, לעתים רחוקות, על ידי דחיסה של כלי דם אבנורמאלים.

הגורם השכיח ביותר לורטיגו שמקורו בעצב מס’ 8 הוא נוירומה אקוסטית. ורטיגו, שיכול להיות חלק ממחלת מנייר, נצפה רק לעתים נדירות כסימפטום הראשוני. הרצף הרגיל הוא חירשות שמשפיעה על הצלילים בתדר הגבוה בהתחלה, ולאחר מספר חודשים או שנים מאוחר יותר ורטיגו ותגובת קלורית לקויה, ואז שיתוק של עצבי גולגולת נוספים (מעורבים העצבים השביעי, חמישי, ועשירי), אטקסיה איפסילטרלית (אי שליטה חד צדדית) באיברים, וכאבי ראש.

רצף וריאציות זה של התפתחות תסמינים מתרחש לעתים תכופות. עם זאת, לצורך אבחנה של נוירומה אקוסטית, MRI וסריקת CT עם חומר ניגוד הם בדיקות העזר החשובות ביותר.

בדיקות אחרות, כוללות בדיקות אודיולוגיות מיוחדות המשמשות להפריד בין פגיעות של עצב מס’ שמונה מאלו של השבלול (היעדר loudness recruitment, ציוני SiSi נמוכים, הבחנת דיבור נמוכה, דעיכת צליל מובהקת, וסוג III או IV של Bekesy audiograms);

בדיקה של נוזל השדרה, אשר מראה רמה גבוהה של חלבון ברוב המקרים; תצלום רנטגן של הגולגולת, כולל פוליתומוגרפיה של העצמות הטמפורליות, וcisternography metrizamide – , אשר שימושית במיוחד בזיהוי של גידולים המוגבלים לתעלת השמע הפנימית.

לחצו לקריאה אודות – טיפול בורטיגו