מבנה האוזן התיכונה

האוזן התיכונה ממוקמת מאחורי הצד הפנימי של עור התוף ונמצאת בתוך חלל מלא אוויר עם קירות חלקים (“לכה ביולוגית”) שנמצא בין עור התוף לעצם הגולגולת.

עצמות השמע

בתוך חלל האוויר נמצאות 3 עצמות השמע הזעירות: הפטיש (malleus או hammer), הסדן incus) או (anvil והארכוף (stapes או stirrup). פתח של חצוצרת השמע (תעלת אוסטכיוס) נמצא גם הוא באוזן התיכונה. עצם הפטיש כוללת חלק ארוך הנקרא “ידית” (manubrium).

הידית מחוברת לחלק הנע של עור התוף. עצם הסדן מגשרת או מחברת בין עצם הפטיש לעצם הארכוף ש”מרעידה” את הקצה הקרומי של השבלול (נמצא באוזן הפנימית). עצם הארכוף היא העצם הקטנה ביותר בגופנו.

מכאניזם

רצף האירועים המכאניים שעומד מאחורי הסדר של 3 העצמות מתבצע בסדר הבא: (1) רטט של עור התוף מעביר את התנועה לעצם הפטיש. (2) עצם הפטיש מעבירה את הרטט לעצם הסדן. (3) מעצם הסדן עובר הרטט לארכובה. (4) כאשר הארכובה מעבירה את אנרגיית הקול לחלון האובאלי (סגלגל), זה גורם לתנועה גלית של הנוזל בתוך השבלול (חלק שנמצא באוזן הפנימית).

אוזן תיכונה בריאה

אוזן תיכונה במצב בריא מלאה באוויר מהאטמוספירה. לאוויר של האוזן התיכונה יש קשר עקיף עם האוויר הסביבתי מחוץ לגוף. חצוצרת השמע מאפשרת זרימת אוויר לחדר של האוזן התיכונה דרך החלק האחורי של הלוע.

אי תקינות (אבנורמליות)

אבנורמליות באיברי האוזן התיכונה כוללת אוטוסקלרוזיס (טרשת האוזן), חסר של עצם או עצמות שמע או חור בעור התוף. הפתולוגיה גורמת לרוב לירידת שמיעה הולכתית (Conductive Hearing Loss).

ירידת שמיעה הולכתית עלולה גם להיגרם מדלקת באוזן התיכונה, כאשר החלל המיועד לאוויר מלא בנוזל. ההליך הכירורגי האנטומי לשיחזור עור התוף ועצמות השמע נקרא טימפנופלסטיקה.

חוקרים מצאו קשר בין טינטון לאוטוסקלרוזיס וכלוסטאסטומה (מצב בו עור שמקורו באוזן החיצונית צומח אל תוך האוזן התיכונה וממלא את החרירים במסטואיד ובעצמות השמע).

חלל התוף

האוזן התיכונה נקראת גם חלל התוף (Tympanic Cavity). זהו חלל בגולגולת “המאוורר” דרך האף. החלק הפנימי של המסטואיד (חלק פטמתי), שהוא חלק מהעצם הטמפורלית (עצם הרקה הממוקמת מאחורי האפרכסת), מכיל גם הוא אוויר אטמוספרי, מאוורר דרך האוזן התיכונה.

חצוצרת השמע בזמן פעילויות

בזמן מנוחה חצוצרת השמע “מתמוטטת”. פעילויות כגון בליעה ומצבים פסיביים כמו לחץ חיובי קשורים לפתיחת התעלה של חצוצרת השמע.

טיסה

בזמן המראה במטוס קטן, לחץ האוויר (גבוה יותר על פני הקרקע) הולך ופוחת ככל שעולים גבוה יותר. ובהתאמה – האוויר בחלל של האוזן התיכונה מתרחב ככל שהמטוס עולה.

התוצאה היא שהאוויר נדחף לחלק האחורי של האף ופה. כאשר נוחתים מתרחש תהליך הפוך. האוויר שחלל האוזן התיכונה הופך לדחוס יותר, ונוצר ואקום. הנוסעים מתמודדים עם זה באמצעות פתיחה של תעלת השמע באופן מכוון (פיהוק או תנועות בליעה) על מנת להשוות את לחץ האוויר בין האוזן התיכונה לאטמוספירה.

צלילה

צוללן שיורד למעמקים, חווה עלייה בלחץ. כיוון שמים כבדים יותר מאוויר, הוא נמצא תחת שינויי לחץ משתנים בזמן שהוא עולה למעלה או צולל למטה. פתיחה תכופה ופעילה של חצוצרת השמע נדרשת בזמן הצלילה למטה, שם הלחץ הוא גבוה יותר.

ניהול אקוסטי

העיצוב המיוחד של קרום התוף והסדר של שלוש עצמות השמע, מאפשרים ניהול אקוסטי טוב של שידור הקול לאורך האוזן החיצונית והתיכונה ועד לשבלול (הכוכליאה). שלושת העקרונות הידועים שלהם תפקיד חשוב במכניקה של האוזן התיכונה והפנימית הם: (1) “העיקרון ההידראולי”. (2) “עיקרון המנוף”. (3) עיקרון “חלון ההגנה העגול”.