שאלות נפוצות
למי מיועדת המרפאה?
המרפאה הוקמה במטרה להגיש טיפולים רפואיים לחולי טינטון ו/או סחרחורת הממלאים אחר הקריטריונים הבאים:
1. החולה נבדק/ה על ידי רופא מומחה לאף אוזן וגרון (ניתן לקבל הפנייה בכל קופות החולים).
2. החולה ביצע/ה בדיקות עזר לפי המלצת הרופא המומחה וחזר/ה להתייעצות עם הרופא.
3. החולה עבר/ה ניסיונות טיפוליים על פי המלצת הרופא המומחה, או שהרופא הודיע לחולה כי אין טיפול ידוע בתחום רפואת האף אוזן וגרון שיכול להביא לו/לה תועלת (במונחים רפואיים: Textbook Medicine).
האם המחלה קשורה אך ורק לאוזן?
טינטון, סחרחורת ומחלת מנייר הן מחלות שקשורות לתחומי רפואה נוספים מלבד רפואת האף אוזן וגרון.
רבים מהחולים מדווחים על מיחושים וסימפטומים מגוונים במערכות רבות בגופם שאינן קשורות לאוזן.
דוגמאות: ירידה בכושר הריכוז והזיכרון, קושי להירדם בלילה, נטייה לכעוס בקלות, הרגשת מתח או חרדה, עייפות, תחושה שכיב קיבה ישן חזר להיות פעיל, הופעה של פעימות לב חזקות שלא ניתן להסבירן כפאניקה או מחלת לב, כאבים במפרקים ועוד.
בכנס השנתי של ארגון ה-TRI (הארגון הגדול בעולם לחקר הטינטון), שהתקיים בצפון איטליה, שמחתי לשמוע מחוקרים רבים בעולם שהם מכירים בעובדה שבכל מקרה חייבים להתייחס אל החולה השלם ולא להתמקד אך ורק באוזן.
מהם העקרונות הטיפוליים?
העקרונות הטיפולים במרפאה מבוססים על הידיעה שלגוף ישנה יכולת לרפא מחלות באופן ספונטני, ללא כל התערבות רפואית. במידה וזה לא קורה, זה אומר שהמערכות שתפקידן להשתתף בתהליך הריפוי לא מילאו את תפקידן כראוי.
מדוע יש צורך בבירור רפואי כל כך יסודי?
הגישה הטיפולית האינטגרטיבית שאני נוקט, מסתמכת על מחקרים רפואיים שבוצעו בשיתוף עם המכון לחקר נזקי רעש של צה”ל והצביעו על כך שמדובר במחלה מולטי פקטוריאלית.
במילים אחרות, מדובר במחלה שקשורה לפגיעה או פגיעות במערכות גוף שונות הניתנת לאבחון באמצעות בירור מטבולי יסודי (חומרים בגוף).
מדוע לכל חולה מותאמת תכנית טיפול שונה?
לכל חולה הסובל מטינטון או מסחרחורת ישנו פרופיל רפואי שונה וייחודי, המתבטא במאפייני המחלה והגורם או הגורמים להתפרצותה.
עובדה זו מחייבת ביצוע של בירור רפואי מקיף ואינדבידואלי על מנת לאתר ולשקם את המערכת או המערכות הפגועות.
כיצד נבנית תכנית הטיפול?
הטיפול הרפואי הנו פרטני (אישי) וניתן על סמך ניתוח כלל הנתונים שהתקבלו. במהלך בניית התכנית הטיפולית, החולה מקבל/ת הסבר על הממצאים ומשתתף/משתתפת באופן פעיל בקבלת ההחלטות הטיפוליות.
מהם אמצעי הטיפול?
הטיפול הייחודי שניתן במרפאה לרוב החולים (איזון מטבולי) מיועד לאפשר לגוף לשקם את המערכת או המערכות הפגועות. סביבה מטבולית תקינה סביב עצב השמיעה ושווי המשקל מגדילים את הסיכויים שהגוף יצליח לתקן את הנזק.
באיור ניתן לראות איור של תא גזע כדוגמה למנגנון עם יכולת לתקן נזקים.
מה נעשה בטיפול?
עיקר הטיפול הוא שיטת חשיבה וניתוח הנתונים שהחולה מוסר באנמנזה הרפואית. הטיפול שניתן במרפאה, לרוב החולים, מבוסס על בירור רפואי מקיף ומדוקדק אצל כל חולה וחולה והתאמת תכנית טיפול אישית המיועדת לאפשר לגוף לתקן את המערכת או המערכות הפגועות.
כלומר, חלק חשוב בטיפול הוא יצירת סביבה מטבולית תקינה סביב עצב השמיעה ושווי המשקל שתאפשר למנגנוני הריפוי של הגוף לשקם את הנזק באותם נוירונים שאפשר.
כרופא המטפל, שנלחם למען בריאותו של החולה, הדבר מחייב כניסה לעומק הבעיה אצל כל חולה שמגיע לבקש עזרה.
האם אתה מייחס חשיבות לתמיכה נפשית?
במרפאה אין “מקרה מעניין של אוזן” כי אם אדם סובל שהתמודד במשך זמן רב עם מחלה קשה ומתישה.
אני מייחס חשיבות רבה לתלונות החולה, מקשיב בסבלנות ובכובד ראש לדבריו, לומד את הבעיה לעומקה ומתייחס לכל האספקטים הרפואיים הנגזרים ממנה במלוא הרצינות הראויה במטרה להגיע לאבחנה הנכונה ולהגיש טיפול רפואי יעיל.
האם יש שימוש ברפואה אלטרנטיבית?
במרפאה זו לא מיושמת רפואה אלטרנטיבית. מדובר ברפואה מערבית קונבנציונלית.
החולה נבדק לפי המודל הרפואי המקובל: נלקחת היסטוריה רפואית מפורטת, נערכת בדיקה גופנית בהתאם לצורך ולאחר מכן החולה מופנה לבדיקות עזר רלוונטיות ומקיפות במטרה לאתר את אותו גורם או גורמים שמפריעים לגוף לרפא את המחלה.
האם אתה נעזר בהיפנוזה?
ישנם מקרים שבהם המטופל ילמד להשתמש בהיפנוזה עצמית. יש לציין כי בעבר היפנוזה עצמית היוותה חלק מרכזי בטיפול אולם כיום השימוש שנעשה בהיפנוזה הנו מינורי ומשמש בעיקר ככלי עזר לצד הטיפול העיקרי שהינו איזון מטבולי.
מי מהחולים מתאים לטיפול?
הטיפול במרפאה מורכב ודורש דיונים קונסטרוקטיביים ביני לבין החולה. חולה ספקן, חולה חסר מוטיבציה, חולה שלא מוכן להשקיע זמן ומאמץ בטיפול או מחפש טיפול שמרפא “בין רגע”, אינו מתאים לטיפול.
יש לי עוד שאלה…
באתר ניתן מענה לשאלות הנפוצות אצל הסובלים מטינטון או סחרחורת. אך מניסיוני, מהלך המחלה והסימפטומים הנלווים אליה יכולים להיות שונים מאדם לאדם ולכן סביר שיהיו לך שאלות ספציפיות הנוגעות למצבך האישי הייחודי.
במידה ואת/ה מעוניין או מעוניינת לשוחח איתי, אשמח לעזור.
ד”ר זכריה שמש
שאלות נפוצות
למי מיועדת המרפאה?
המרפאה הוקמה במטרה להגיש טיפולים רפואיים לחולי טינטון ו/או סחרחורת הממלאים אחר הקריטריונים הבאים:
1. החולה נבדק/ה על ידי רופא מומחה לאף אוזן וגרון (ניתן לקבל הפנייה בכל קופות החולים).
2. החולה ביצע/ה בדיקות עזר לפי המלצת הרופא המומחה וחזר/ה להתייעצות עם הרופא.
3. החולה עבר/ה ניסיונות טיפוליים על פי המלצת הרופא המומחה, או שהרופא הודיע לחולה כי אין טיפול ידוע בתחום רפואת האף אוזן וגרון שיכול להביא לו/לה תועלת (במונחים רפואיים: Textbook Medicine).
האם המחלה קשורה אך ורק לאוזן?
טינטון, סחרחורת ומחלת מנייר הן מחלות שקשורות לתחומי רפואה נוספים מלבד רפואת האף אוזן וגרון.
רבים מהחולים מדווחים על מיחושים וסימפטומים מגוונים במערכות רבות בגופם שאינן קשורות לאוזן. דוגמאות: ירידה בכושר הריכוז והזיכרון, קושי להירדם בלילה, נטייה לכעוס בקלות, הרגשת מתח או חרדה, עייפות, תחושה שכיב קיבה ישן חזר להיות פעיל, הופעה של פעימות לב חזקות שלא ניתן להסבירן כפאניקה או מחלת לב, כאבים במפרקים ועוד.
בכנס השנתי של ארגון ה-TRI (הארגון הגדול בעולם לחקר הטינטון), שהתקיים בצפון איטליה, שמחתי לשמוע מחוקרים רבים בעולם שהם מכירים בעובדה שבכל מקרה חייבים להתייחס אל החולה השלם ולא להתמקד אך ורק באוזן.
מהם העקרונות הטיפוליים?
העקרונות הטיפולים במרפאה מבוססים על הידיעה שלגוף ישנה יכולת לרפא מחלות באופן ספונטני, ללא כל התערבות רפואית. במידה וזה לא קורה, זה אומר שהמערכות שתפקידן להשתתף בתהליך הריפוי לא מילאו את תפקידן כראוי.
מדוע יש צורך בבירור רפואי כל כך יסודי?
הגישה הטיפולית האינטגרטיבית שאני נוקט, מסתמכת על מחקרים רפואיים שבוצעו בשיתוף עם המכון לחקר נזקי רעש של צה”ל והצביעו על כך שמדובר במחלה מולטי פקטוריאלית.
במילים אחרות, מדובר במחלה שקשורה לפגיעה או פגיעות במערכות גוף שונות הניתנת לאבחון באמצעות בירור מטבולי יסודי (חומרים בגוף).
מדוע לכל חולה מותאמת תכנית טיפול שונה?
לכל חולה הסובל מטינטון או מסחרחורת ישנו פרופיל רפואי שונה וייחודי, המתבטא במאפייני המחלה והגורם או הגורמים להתפרצותה. עובדה זו מחייבת ביצוע של בירור רפואי מקיף ואינדבידואלי על מנת לאתר ולשקם את המערכת או המערכות הפגועות.
כיצד נבנית תכנית הטיפול?
הטיפול הרפואי הנו פרטני (אישי) וניתן על סמך ניתוח כלל הנתונים שהתקבלו. במהלך בניית התכנית הטיפולית, החולה מקבל/ת הסבר על הממצאים ומשתתף/משתתפת באופן פעיל בקבלת ההחלטות הטיפוליות.
מהם אמצעי הטיפול?
הטיפול הייחודי שניתן במרפאה לרוב החולים (איזון מטבולי) מיועד לאפשר לגוף לשקם את המערכת או המערכות הפגועות. סביבה מטבולית תקינה סביב עצב השמיעה ושווי המשקל מגדילים את הסיכויים שהגוף יצליח לתקן את הנזק.
באיור ניתן לראות איור של תא גזע כדוגמה למנגנון עם יכולת לתקן נזקים.
מה נעשה בטיפול?
עיקר הטיפול הוא שיטת חשיבה וניתוח הנתונים שהחולה מוסר באנמנזה הרפואית. הטיפול שניתן במרפאה, לרוב החולים, מבוסס על בירור רפואי מקיף ומדוקדק אצל כל חולה וחולה והתאמת תכנית טיפול אישית המיועדת לאפשר לגוף לתקן את המערכת או המערכות הפגועות.
כלומר, חלק חשוב בטיפול הוא יצירת סביבה מטבולית תקינה סביב עצב השמיעה ושווי המשקל שתאפשר למנגנוני הריפוי של הגוף לשקם את הנזק באותם נוירונים שאפשר. כרופא המטפל, שנלחם למען בריאותו של החולה, הדבר מחייב כניסה לעומק הבעיה אצל כל חולה שמגיע לבקש עזרה.
האם אתה מייחס חשיבות לתמיכה נפשית?
במרפאה אין “מקרה מעניין של אוזן” כי אם אדם סובל שהתמודד במשך זמן רב עם מחלה קשה ומתישה.
אני מייחס חשיבות רבה לתלונות החולה, מקשיב בסבלנות ובכובד ראש לדבריו, לומד את הבעיה לעומקה ומתייחס לכל האספקטים הרפואיים הנגזרים ממנה במלוא הרצינות הראויה במטרה להגיע לאבחנה הנכונה ולהגיש טיפול רפואי יעיל.
האם יש שימוש ברפואה אלטרנטיבית?
במרפאה זו לא מיושמת רפואה אלטרנטיבית. מדובר ברפואה מערבית קונבנציונלית.
החולה נבדק לפי המודל הרפואי המקובל: נלקחת היסטוריה רפואית מפורטת, נערכת בדיקה גופנית בהתאם לצורך ולאחר מכן החולה מופנה לבדיקות עזר רלוונטיות ומקיפות במטרה לאתר את אותו גורם או גורמים שמפריעים לגוף לרפא את המחלה.
האם אתה נעזר בהיפנוזה?
ישנם מקרים שבהם המטופל ילמד להשתמש בהיפנוזה עצמית. יש לציין כי בעבר היפנוזה עצמית היוותה חלק מרכזי בטיפול אולם כיום השימוש שנעשה בהיפנוזה הנו מינורי ומשמש בעיקר ככלי עזר לצד הטיפול העיקרי שהינו איזון מטבולי.
מי מהחולים מתאים לטיפול?
הטיפול במרפאה מורכב ודורש דיונים קונסטרוקטיביים ביני לבין החולה. חולה ספקן, חולה חסר מוטיבציה, חולה שלא מוכן להשקיע זמן ומאמץ בטיפול או מחפש טיפול שמרפא “בין רגע”, אינו מתאים לטיפול.
יש לי עוד שאלה…
באתר ניתן מענה לשאלות הנפוצות אצל הסובלים מטינטון או סחרחורת. אך מניסיוני, מהלך המחלה והסימפטומים הנלווים אליה יכולים להיות שונים מאדם לאדם ולכן סביר שיהיו לך שאלות ספציפיות הנוגעות למצבך האישי הייחודי.
במידה ואת/ה מעוניין או מעוניינת לשוחח איתי, אשמח לעזור.
ד”ר זכריה שמש
מטופלים (וידאו)...
כהן ענת, כפר סבא
“…אוזן שמאל הייתה אצלי מאד אטומה והיה בה רעש בלתי נסבל… צפצוף… טינטון. המחלה התפתחה לאט. ההתקפים היו בהתחלה כל מספר חודשים. זה היה מבהיל ומפחיד. במיוחד שלא קיבלתי סיוע ואף אחד לא ידע להגיד לי מה אני עוברת…” צפו בסרטון
ג’ראלד אטייה, עובד סוציאלי ומטפל זוגי, ארה”ב
“הטיניטוס שלי החל לפני ארבע שנים, לאחר שפעת חזקה ובתקופה שאבי נפטר. היה אצלי לחץ נפשי גדול. לאחר מכן הרגשתי אטימות באזניים וצלצולים, בעיקר באוזן שמאל. הייתי מסוחרר, ועם בחילות וחולשה. הלכתי למומחים לאף אוזן גרון…” צפו בסרטון (אנגלית בתרגום לעברית)
מטופלים (וידאו)...
כהן ענת, כפר סבא
“…אוזן שמאל הייתה אצלי מאד אטומה והיה בה רעש בלתי נסבל… צפצוף… טינטון. המחלה התפתחה לאט. ההתקפים היו בהתחלה כל מספר חודשים. זה היה מבהיל ומפחיד. במיוחד שלא קיבלתי סיוע ואף אחד לא ידע להגיד לי מה אני עוברת…” צפו בסרטון
ג’ראלד אטייה, עובד סוציאלי ומטפל זוגי, ארה”ב
“הטיניטוס שלי החל לפני ארבע שנים, לאחר שפעת חזקה ובתקופה שאבי נפטר. היה אצלי לחץ נפשי גדול. לאחר מכן הרגשתי אטימות באזניים וצלצולים, בעיקר באוזן שמאל. הייתי מסוחרר, ועם בחילות וחולשה. הלכתי למומחים לאף אוזן גרון…” צפו בסרטון (אנגלית בתרגום לעברית)